אפקט האמת האשלייתית והדרך לא ליפול בו

"האדם אינו יכול לגלות אוקיינוסים חדשים אלא אם יש לו את האומץ להתרחק עד שיאבד את מראה החוף" - אנדרה ז'ידה

האם אי פעם תפסתם את עצמכם מאמינים במשהו שלא מבוסס על עובדות מבוקרות, גם אם זה נראה לכם מעט חשוד?

זה בהחלט מעצבן או מביך אותנו כשאנחנו רואים את זה קורה לאחרים.

זה נקרא אפקט האמת האשלייתית, הטייה מנטלית ערמומית שיכולה לגרום אפילו למוחות הרציונליים ביותר להתכופף ולהאמין בדברים שגויים.

נחקור כיצד היכרות עם מידע שמתחזה לאמת, מעצב את האמונות שלנו בדרכים מפתיעות.

פרק שיעניין אותך:   דווייט אייזנהאואר - מפקד צבאות בנות-הברית האגדי ומופת למנהלים

אפקט האמת האשלייתית

תופעה פסיכולוגית שבה אנשים נוטים יותר להאמין למידע שהם שומעים שוב ושוב, גם אם הוא שקרי.

זה יכול להיות מסוכן במיוחד בעידן של מידע מוטעה וחדשות מזויפות ע"ע פייק ניוז. מחקרים הראו שעצם החזרה על מידע יכולה לגרום לו להיראות נכון יותר, גם אם אין ראיות התומכות בכך.

ההשפעת התופעה יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו מקור המידע, הטון הרגשי של המסר והאמונות הקודמות של הפרט. 

פרק שיעניין אותך:   העקרונות לקבלת החלטות נכונה ע"פ ריי דליו

מופעים נפוצים של אשליית האמת

אשליית האמת, הידועה גם בשם אפקט האמת האשלייתית, יכולה להערים עלינו להאמין בדברים שאינם נכונים בפועל. הנה כמה דוגמאות נפוצות:

מידע מוטעה מופץ באמצעות חזרה:

• סוכר גורם להיפראקטיביות: בעוד שסוכר יכול לספק דחיפה אנרגטית זמנית, מחקרים רבים הפריכו את המיתוס שהוא גורם ישירות להיפראקטיביות אצל ילדים.
• פיצוח מפרקי האצבעות גורם לדלקת פרקים: זה חוזר על עצמו הרבה, אבל אין הוכחות מדעיות לקשר בין פיצוח מפרקי פרקים לדלקת פרקים.
• גילוח שיער גורם לו לצמוח שוב עבה יותר: זקיקי השיער מתוכנתים לעובי שיער ספציפי, והגילוח אינו משנה זאת.

אמונות המבוססות על אנקדוטות וחוויות אישיות:

• "אני מכיר מישהו ש..." תמיד צודק: אנקדוטות אישיות יכולות להיות חזקות, אבל הן לא מייצגות את כל התמונה. קשר בין שני אירועים לא אומר בהכרח שיש סיבתיות.
• "זה תמיד עובד בשבילי": חוויות אינדיבידואליות יכולות להיות מטעות, במיוחד כאשר מתמודדים עם נושאים מורכבים. מה שעובד עבור אדם אחד אולי לא יעבוד עבור כולם.

הנחות אינטואיטיביות אך שגויות:

• מזג אוויר קר "גורם" להצטננות: הצטננות נגרמת על ידי וירוסים, לא על ידי טמפרטורות קרות. חשיפה לקור עלולה להחליש את המערכת החיסונית, ולהקל על הווירוסים להשתלט, אך היא לא גורמת להם ישירות.
• ברק תמיד פוגע בנקודה הגבוהה ביותר: בעוד שעצמים גבוהים מגבירים את הסיכוי להיפגע, ברק יכול לפגוע בכל מקום, ושטחים פתוחים הם לרוב מסוכנים יותר ממבנים גבוהים כי בשטחים פתוחים יתכן ואתה חריג.

אמונות שעוצבו על ידי הטיית אישור:

• "כל מה שאני קורא באתר החביב עלי נכון": הטיית אישור גורמת לנו לחפש מידע שמאשר את האמונות הקיימות שלנו ולהתעלם מכל מה שסותר אותן. זה יכול להוביל להאמין במידע שקרי אם לא נזהר.
• "יש לי מזל רע": הטיית השליליות הזו יכולה לגרום לנו להעריך יתר על המידה את התדירות של אירועים רעים ולהתעלם מהדברים הטובים שקורים סביבנו.

להורדה חינם, החוברת: המדריך הקצר להתייעלות אישית

מנגנון התופעה

המנגנון שמאחורי אשליית האמת, או אפקט האמת האשלייתית, הוא רב-גוני וכולל תהליכים קוגניטיביים השזורים בחיי היום-יום שלנו. להלן גורמי המפתח המעורבים:

1. שטף עיבוד
חשיפה חוזרת הופכת מידע קל ומהיר יותר לעיבוד, ויוצרת תחושה של "שטף". המוח שלנו מקשר בין שטף לאמת המבוסס על חוויות עבר שבהן מידע מובן בקלות הוכח לעתים קרובות כמדויק. קלות העיבוד הזו גורמת לנו להאמין שהאמירה החוזרת יותר היא יותר נכונה.

2. היוריסטיות קוגניטיביות
קיצורי דרך מנטליים הנקראים יוריסטיקה עוזרים לנו לנווט החלטות יומיומיות במהירות. עם זאת, הם יכולים להוביל להטיות בהערכת מידע. אשליית האמת ממנפת את "היוריסטיקת הזמינות", שבה אנו שופטים את אמיתות המידע על סמך מידת הקלות שהוא עולה בראש. הצהרות חוזרות ונשנות הופכות לזמינות, מה שגורם להן להיראות אמינות יותר.

3. אמינות והכרת מקור
מידע שמוצג על ידי מקורות אמינים או אנשים מוכרים נוטה להיתפס כמדויק יותר, גם אם הוא שקרי. חזרה עלולה ליצור תחושה מזויפת של היכרות, ולגרום למידע להיראות אמין יותר פשוט כי הוא נתקל בעבר.

4. תגובה רגשית
מידע שמעורר רגשות חזקים יכול להיות משכנע ולעקוף את החשיבה הביקורתית. אם אמירה חוזרת מעוררת רגשות חיוביים או מתיישרת עם אמונות קיימות, סביר יותר שהיא תתקבל כנכונה, גם אם אין לה בסיס עובדתי.

5. הטיות זיכרון
הזיכרון שלנו משחזר ומעוות מידע לאורך זמן. אם הצהרה חוזרת על עצמה מספיק פעמים, אנו עלולים לזכור אותה בצורה לא נכונה גם אם היא הוצגה במקור כשקרית. השילוב הזה של היכרות ואמת מלבה את האשליה.

אשליית האמת אינה ניסיון מודע לרמות את עצמך. מנגנונים אלו פועלים באופן לא מודע, ומשפיעים על השיפוטים שלנו מבלי שנשים לב לכך. על ידי מודעים להטיות קוגניטיביות אלו, אנו יכולים לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתיות ולהיות צרכני מידע נבונים יותר.

פרק שיעניין אותך:   לשגשג בעולם האקראי כשמחפשים וודאות

אפקט האמת האשלייתית משבש לנו תפיסות

פוליטיקה:

• פייק ניוז משגשג על חזרות: שמועה שהופרכה שחוזרת על עצמה על ידי מקורות מרובים באינטרנט יכולה להיראות אמינה יותר, להשפיע על הדעות הפוליטיות ולעורר קיטוב.
• פוליטיקאים מנצלים היכרות: סיסמאות וקולות חוזרות ונשנות, גם אם מטעות, עלולות ליצור אשליה של אמת לגבי כישוריהם או עמדותיהם.
• הטיית אישור תופסת אחיזה: אנו נוטים להאמין במידע המתאים לדעות הפוליטיות הקיימות שלנו, ללא קשר לבסיס העובדתי שלו, יוצר תאי הד ומפריע לשיח פתוח.

מערכות יחסים:

• זיכרונות סלקטיביים מציירים תמונה ורודה: היזכרות חוזרת ונשנית מ"רגעי הזהב" שחווינו במערכת יחסים בעייתית יכולה להסוות בעיות עכשוויות ולגרום לנו להיאחז באשליה של אושר.
• גזלייטינג מעוות את המציאות: הכחשות חוזרות ונשנות של בן זוג או הקטנת הדאגות שלך עלולות ליצור ספק עצמי ולגרום לך לפקפק בתפיסה שלך, ולטפח נרטיב שקרי.
• היכרות מולידה נוחות, אפילו בדינמיקה לא בריאה: אנו עלולים להישאר במערכת יחסים נוחה אך לא מתפקדת פשוט כי היא מוכרת, תוך התעלמות מדגלים אדומים ומהאשליה של תאימות אמיתית.

צרכנים:

• תמיכה של מפורסמים יוצרות אמון: אנו רואים את השחקנים האהובים עלינו משתמשים במוצר, והאסוציאציה החוזרת ונשנית מעוררת אשליה של איכות ויעילות, המשפיעה על החלטות הקנייה.
• שיווק מפציץ אותנו בחזרות: סיסמאות ותגיות החוזרות על עצמן בכלי תקשורת שונים יוצרים תחושה של סמכות מותג ואמינות המוצר, גם אם הטענות חסרות מהות.
• הוכחה חברתית מעצימה את ההשפעה: לראות אנשים רבים משתמשים במוצר יכול ליצור אשליה של פופולריות ויעילות, לדחוף אותנו לקנות בהתבסס על אימות חברתי נתפס ולא על צורך או איכות בפועל.

פרק שיעניין אותך:   7 הטיות קוגניטיביות שפוגעות במנהיגים

סיכונים עסקיים מתופעת אשליית האמת 

השכיחות של אפקט אשליית האמת יכולה להוות מספר סיכונים משמעותיים לעסקים. הנה כמה תחומים מרכזיים שבהם זה יכול ליצור בעיות:

שיווק ופרסום:

• טענות מטעות: עסקים עלולים ליפול טרף לאשליית האמת, מאמינים בטענות לא מבוססות לגבי המוצרים או השירותים שלהם על סמך חזרות או פניות רגשיות. זה יכול להוביל לפרסום מטעה שפוגע במוניטין של המותג ומושך ביקורת מצד גופים רגולטוריים.
• שיווק הטיית אישור: מיקוד ללקוחות רק על סמך האמונות הקיימות שלהם מבלי להתייחס להטיות פוטנציאליות יכול להזיק. התעלמות מראיות סותרות וקידום טענות לא מאומתות עלולים לשחוק את האמון ולהרחיק לקוחות פוטנציאליים.

פיתוח מוצר וקבלת החלטות:

• התעלמות ממשוב שלילי: אם אמונה כוזבת לגבי תכונת מוצר או מגמת שוק אינה מעורערת עקב חזרה בתוך החברה, היא עלולה להוביל לבזבוז משאבים על מוצרים שאינם מהדהדים עם צרכי הלקוח בפועל.
• הטיית אישור במחקר שוק: התמקדות במחקר באישור הנחות קיימות לגבי העדפות לקוחות עלולה להחמיץ תובנות יקרות ערך ולהוביל למוצרים שמפספסים את המטרה.

יחסי ציבור וניהול משברים:

• הפצת מידע מוטעה: במצב משבר, הלחץ לפעול במהירות יכול להוביל לחזרה על מידע לא מאומת, ללבות את אשליית האמת ולהחמרת הבעיה.
• אי התייחסות אפקטיבית לשמועות: אי התייחסות ישירה לנרטיבים שקריים עקב חששות למשיכת תשומת לב רבה יותר אליהם, עלולה לאפשר להם להחמיר ולפגוע במוניטין.

תקשורת פנימית ותרבות:

• הפצת מידע מוטעה בתוך החברה: אמונות שווא ללא עוררין לגבי מתחרים, מגמות בתעשייה או תהליכים פנימיים עלולות להוביל לקבלת החלטות לקויה ולפגוע בשיתוף הפעולה.
• תאי הד בתוך צוותים: הטיית חשיבה קבוצתית והטיית אישור בתוך צוותים יכולה למנוע הערכה קריטית של רעיונות ולהוביל להתעלמות מבעיות פוטנציאליות או החמצת הזדמנויות.

מוניטין מותג ואמון לקוחות:

• כרסום באמינות: קידום חוזר של טענות שאינן נתמכות או התעלמות ממשוב שלילי עלול להוביל ללקוחות לפקפק ביושר ובאמינות של המותג.
• נזק ממסעות פרסום שגויים: שחקנים זדוניים עלולים לנצל את אשליית האמת כדי להפיץ שמועות שליליות על מותג, ולגרום לנזק למוניטין ולהפסדים כספיים.

פרק שיעניין אותך:   מסגור קינפין - מודל המרחבים להחלטה איך לפעול

צעדים לצימצום נפילה לאמונה באמת אשלייתית

כמה צעדים שאפשר לנקוט כדי להיות פחות רגישים לאשליית אפקט האמת:

לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית

• שאלו שאלות: אל תקבלו רק מידע כערך נקוב. שאלו את עצמכם מי מציג את המידע, מה עשויה להיות האג'נדה שלהם, ואילו ראיות תומכות בטענותיהם.
• לשקול נקודות מבט חלופיות: אל תחפש רק מידע שמאשר את האמונות הקיימות שלך. חפש באופן פעיל נקודות מבט מנוגדות ושקול אותן היטב.
• הערכת המקור: לבדוק את אמינות מקור המידע. האם הם מומחים בתחום? האם יש להם היסטוריה של דיוק ואובייקטיביות?
• חפשו ראיות: אל תסתמכו על אנקדוטות או סיפורים אישיים כראיה. חפש נתונים ומחקר מהימנים כדי לתמוך בטענות המועלות.

שימו לב להטיות קוגניטיביות

• היו מודעים להטיות שלכם: לכולנו יש הטיות, אבל חשוב להיות מודעים להן כדי שנוכל להימנע מלאפשר להן להשפיע על שיקול הדעת שלנו.
• היו סקפטיים כלפי פניות לרגש: אל תתנו לרגשות חזקים להעכיר את כושר השיפוט שלכם. הערך מידע על סמך עובדות וראיות, לא איך הוא גורם לך להרגיש.
• זהו היכרות כרמז, לא הוכחה: זה ששמעת משהו שוב ושוב לא אומר שהוא נכון. להעריך את המידע לגופו.

היו סלקטיביים לגבי המידע שאתם צורכים

• הימנעו מתאי תהודה: אל תחשפו את עצמכם רק למידע שמאשר את האמונות הקיימות. חפשו נקודות מבט מגוונות ואתגר את ההנחות שלך.
• לשים לב לאלגוריתמים של מדיה חברתית: אלגוריתמי מדיה חברתית נותנים לעתים קרובות עדיפות לתוכן שמאשר את האמונות הקיימות שלך, ויוצרים תאי הד. היו מודעים לכך ונסו לחפש מידע ממגוון מקורות.

פרק שיעניין אותך:   קבלת החלטות מהירה עם לולאת OODA

מוכנים לעבוד על השבחת העסק והפיכתו לנכס?

מזהים צורך בשדרוג השגרות הניהוליות והכלים?

אוכל לסייע בזיהוי הפערים, הכנת תכנית עבודה ומעקב אחר ההתקדמות, עד להצלחה.

צרו קשר בהקדם!

 

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע עדכני

לאימייל: לחצו כאן

 

צרו קשר!

לשליחת Whatsapp בקליק   לחצו כאן

 

צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות ללא עלות: אימייל

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג ואימון ליזמים, בעלי עסקים

ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360 

 

עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram  לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/