5 כשלים שפוגעים בחשיבה רציונלית

"אל תתנו לרעש הדעות של אחרים למנוע מהקול הפנימי שלכם להישמע" - סטיב ג'ובס 

רבים מאיתונו רוצים לחשוב על עצמנו שאנחנו רציונליים, אך פעים רבות זה לא כל כך הולך לנו. יתכנו הרבה סיבות לכך, וביניהם 5 כשלים נפוצים במיוחד.

5 כשלים שפוגעים בחשיבה רציונלית ופוגעים בביצועים

החשיבה האנושית אינה מושלמת. אנו נוטים לטעויות, להטיות ודפוסי חשיבה לקויים שיכולים לפגוע ביכולת שלנו לקבל החלטות נכונות ומושכלות. כשלים אלו פוגעים בנו בתחומים רבים בחיינו, החל מניהול עסקים וקריירה ועד להחלטות כלכליות ומימוש יעדים.

חמשת הכשלים הנפוצים ביותר שפוגעים בחשיבה רציונלית כוללים:

• הטיית האישור: נטייה לחפש ולהעדיף מידע שתומך באמונות קיימות, תוך התעלמות ממידע סותר.
• הטיית העיגון: נטייה להסתמך יותר מדי על המידע הראשוני שאנו נחשפים אליו, גם אם אינו מדויק.
• הטיית הזמינות: נטייה להעריך את הסבירות של אירוע על סמך כמה קל להיזכר בדוגמאות לו, גם אם דוגמאות אלו אינן מייצגות את המציאות.
• הטיית הימנעות מאובדן: נטייה להרגיש כאב רגשי חזק יותר בעת אובדן מאשר הנאה מרווח באותו גודל.
• הטיית יחסיות: נטייה להעריך דברים בהתייחס לדברים אחרים, ולא באופן עצמאי.

כשלים אלו עלולים להוביל להחלטות שגויות, קשיי הסתגלות לשינויים, וחוסר סובלנות לדעות שונות. הבנה מעמיקה של כשלים אלו יכולה לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות יותר, להימנע מטעויות, ולשפר את הביצועים שלנו בכל תחומי החיים.

יעניין אותך לקרוא:    שגיאת הייחוס הבסיסית - בגללה אנחנו טועים בהבנת אנשים

גורמים לכשלים בחשיבה רציונלית

גורמים אישיותיים

• לחץ: מנהלים רבים חווים לחץ רב בעבודתם, מה שיכול להוביל לחשיבה לא ברורה וקבלת החלטות פזיזות.
• עייפות: חוסר שינה או עייפות כרונית יכולים לפגוע ביכולת התפקוד הקוגניטיבי ולהוביל לשיפוט לקוי.
• חוסר ניסיון: מנהלים צעירים או חסרי ניסיון עשויים להיות פחות מיומנים בזיהוי ובניהול כשלים קוגניטיביים.
• אישיות: אנשים מסוימים נוטים יותר לאחד או יותר מכשלים קוגניטיביים מאחרים.

גורמים סביבתיים

• תרבות ארגונית: תרבות ארגונית תחרותית או ממוקדת יעדים עשויה לעודד מנהלים לקחת סיכונים מיותרים או להקריב איכות לטובת עמידה בלוחות זמנים.
• חוסר זמן: מנהלים רבים עמוסים בעבודה ואינם מקדישים מספיק זמן לניתוח מעמיק של החלטות.
• מידע חסר או מטעה: מנהלים עשויים לקבל החלטות גרועות אם אינם מקבלים את כל המידע הרלוונטי או אם המידע שהם מקבלים אינו מדויק.
• לחץ מצד עמיתים לעבודה או לקוחות: מנהלים עשויים להרגיש לחץ לקבל החלטות מסוימות כדי לרצות עמיתים לעבודה או לקוחות, גם אם החלטות אלו אינן לטובת הארגון.

טיפים למניעת כשלים

• היו מודעים לכשלים קוגניטיביים: הכרת כשלים אלו היא הצעד הראשון להימנעות מהם.
• אספו מידע מכל המקורות: אל תסתמכו רק על מידע ראשוני או מידע המאשר את האמונות שלכם.
• השתמשו בניתוח סטטיסטי: השתמשו בנתונים ובסטטיסטיקה כדי לקבל החלטות מבוססות עובדות.
• שקלו דעות שונות: קבלו משוב מאנשים אחרים, גם אם אינכם מסכימים איתם.
• קחו את הזמן: אל תקבלו החלטות פזיזות. הקדישו זמן לניתוח מעמיק של כל האפשרויות.

 

יעניין אותך לקרוא:    אומנות קבלת החלטות ללא חרטות

הטיית האישור

הטיית האישור (Confirmation bias) היא נטייה נפוצה לחפש, לפרש, להעדיף ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות קודמות, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות. כתוצאה מכך, אנו נוטים ליצור "בועות מידע" שבהן אנו נחשפים בעיקר למידע שתומך בדעותינו, מה שיכול להוביל להחלטות שגויות, קשיי הסתגלות לשינויים וחוסר סובלנות לדעות שונות.

מדוע היא מתרחשת?

• הצורך האנושי בביטחון: אנו נוטים לחפש מידע שמאשר את אמונותינו כדי לחזק את תחושת הביטחון שלנו בעולם.
• חיסכון בקוגניציה: חיפוש מידע סותר דורש מאמץ קוגניטיבי, ולכן אנו נוטים להתמקד במידע שתומך בדעותינו, שהוא קל יותר לעיבוד.
• מוטיבציה רגשית: אנו נוטים להימנע ממידע שעלול לגרום לנו אי נוחות רגשית, ולכן אנו עשויים להתעלם מראיות סותרות.

דוגמאות

• קריאה של חדשות: אנו נוטים לקרוא כתבות חדשותיות שמתאימות לדעותינו הפוליטיות, תוך התעלמות מכתבות שמציגות נקודות מבט שונות.
• הערכת סיכונים: אנו נוטים להמעיט בסיכונים של פעולות שאנו תומכים בהן ולהפריז בסיכונים של פעולות שאנו מתנגדים להן.
• קבלת החלטות רפואיות: אנו נוטים לחפש מידע רפואי שמאשר את האבחנה שלנו או את הטיפול שאנו מעדיפים, תוך התעלמות ממידע שמציג אפשרויות טיפול אחרות.

כיצד להפחית את הפגיעות

• מודעות: הצעד הראשון להפחתת הפגיעות להטיה לאישור הוא להיות מודעים לקיומה. כאשר אנו מודעים להטיה, אנו יכולים להיות זהירים יותר ולהימנע מקבלת החלטות פזיזות.
• חיפוש מידע מגוון: חשוב לחפש מידע מכל המקורות האפשריים, גם אם אינו תומך בדעותינו.
• שקילת דעות שונות: חשוב להיות פתוחים לדעות שונות ולשקול אותן ברצינות, גם אם איננו מסכימים איתן.
• ביקורת עצמית: חשוב לבחון את אמונותינו באופן ביקורתי ולשאול את עצמנו האם אנו נוטים להתעלם ממידע סותר.
• התייעצות עם אחרים: התייעצות עם אנשים בעלי דעות שונות עשויה לעזור לנו לקבל נקודת מבט רחבה יותר ולזהות הטיות אפשריות בחשיבה שלנו.

יעניין אותך לקרוא:    5 שאלות לפתרון בעיות וגילוי האמת

הטיה העיגון

הטיה עיגון (Anchoring bias) היא נטייה נפוצה להסתמך יותר מדי על מידע ראשוני, גם אם אינו רלוונטי או מדויק. כתוצאה מכך, ההחלטות שלנו מושפעות באופן משמעותי מהנתון הראשון שאנו נחשפים אליו, גם אם נתון זה אינו משקף את המציאות באופן נאמן.

מדוע היא מתרחשת?

הטיה זו נובעת מהנטייה האנושית לחפש קיצורי דרך קוגניטיביים. כאשר אנו נדרשים לקבל החלטה, אנו מחפשים נקודת התייחסות ראשונית, או "עוגן", שעליה נוכל לבסס את שיפוטנו. לאחר מכן, אנו נוטים להתאים את ההערכה שלנו בהתאם לעוגן זה, גם אם הוא אינו מדויק.

דוגמאות

• קביעת מחיר: כאשר אנו רוכשים מוצר חדש, אנו עשויים להסתמך על המחיר הראשוני שראינו, גם אם המחיר המוצע על ידי מוכרים אחרים נמוך יותר.
• הערכה של נכסים: כאשר אנו מעריכים את שווי נכס, אנו עשויים להסתמך על מחירי מכירה של נכסים דומים באזור, גם אם נכסים אלו אינם זהים לחלוטין.
• משא ומתן: במשא ומתן, הצעת הפתיחה של הצד השני עשויה להשפיע משמעותית על ההערכה שלנו ועל נכונותנו להתפשר.

כיצד להפחית את הפגיעות

• מודעות: הצעד הראשון להפחתת הפגיעות להטיה עוגן הוא להיות מודעים לקיומה. כאשר אנו מודעים להטיה, אנו יכולים להיות זהירים יותר ולהימנע מהסתמכות מוחלטת על המידע הראשוני שאנו נחשפים אליו.
• איסוף מידע: לפני קבלת החלטה, חשוב לאסוף מידע מכל המקורות האפשריים ולשקול את כל האפשרויות הזמינות.
• השוואה: השוואת המידע שאנו מקבלים למקורות אחרים עשויה לעזור לנו להעריך את אמינותו ולזהות הטיות אפשריות.
• התייעצות: התייעצות עם אנשים מקצועיים או עם אנשים בעלי ניסיון בתחום הרלוונטי עשויה לעזור לנו לקבל החלטה מושכלת יותר.
• הימנעות מלחץ: לחץ עשוי להוביל אותנו לקבל החלטות פזיזות ולהסתמך יותר מדי על המידע הראשוני שאנו נחשפים אליו. חשוב לקחת את הזמן הדרוש ולשקול את כל האפשרויות בנחת.

יעניין אותך לקרוא:    אפקט האמת האשלייתית והדרך לא ליפול בו

הטיית הזמינות

הטיית הזמינות (Availability bias) היא נטייה נפוצה להעריך את הסבירות של אירוע על סמך כמה קל להיזכר בדוגמאות לו, גם אם דוגמאות אלו אינן מייצגות את המציאות באופן נאמן. כתוצאה מכך, אנו נוטים להפריז בחשיבות אירועים קיצוניים או נדירים, ולהמעיט בחשיבותם של אירועים נפוצים אך פחות זמינים בזיכרוננו.

מדוע היא מתרחשת?

• היוריסטיקה של הזמינות: אנו נוטים להשתמש בקיצורי דרך קוגניטיביים כדי לקבל החלטות, והיוריסטיקה של הזמינות היא אחד מהקיצורים הנפוצים ביותר. כאשר אנו נדרשים להעריך את הסבירות של אירוע, אנו פשוט חושבים על כמה קל להיזכר בדוגמאות לו.
• רגשות: אירועים קיצוניים או נדירים עשויים לעורר בנו רגשות חזקים יותר מאשר אירועים נפוצים, ולכן אנו נוטים לזכור אותם טוב יותר.
• חשיפה סלקטיבית: אנו נוטים להיות חשופים יותר למידע על אירועים קיצוניים או נדירים, כגון אסונות טבע או התקפות טרור, ולכן אנו נוטים להפריז בחשיבותם.

דוגמאות

• חשש מטיסות: לאחר אסון תעופה מתוקשר, אנשים עשויים להרגיש יותר פחד מטיסות, גם אם הסיכוי להיות מעורבים בתאונה אווירית נמוך מאוד.
• הערכת סיכונים בריאותיים: אנשים עשויים להפריז בסיכון של מחלות נדירות, כגון סרטן, תוך התעלמות מהסיכון הגבוה יותר של מחלות נפוצות, כגון מחלות לב.
• קבלת החלטות פיננסיות: אנשים עשויים להשקיע יותר כסף במניות תנודתיות, גם אם הסיכון להפסד גבוה יותר, כי קל יותר להיזכר בדוגמאות של אנשים שהרוויחו הרבה כסף מהשקעות אלו.

כיצד להפחית את הפגיעות

• מודעות: הצעד הראשון להפחתת הפגיעות להטיה לזמינות הוא להיות מודעים לקיומה. כאשר אנו מודעים להטיה, אנו יכולים להיות זהירים יותר ולהימנע מהסתמכות מוחלטת על זיכרוננו.
• חיפוש מידע אובייקטיבי: חשוב לחפש מידע אובייקטיבי על הסבירות של אירועים, כגון נתונים סטטיסטיים ומחקרים מדעיים.
• השוואה לנתונים אחרים: השוואת הסבירות של אירוע לנתונים אחרים עשויה לעזור לנו להעריך אותו באופן מדויק יותר.
• התייעצות עם מומחים: התייעצות עם מומחים בתחום הרלוונטי עשויה לעזור לנו לקבל תמונה רחבה יותר ולשקול גורמים שלא לקחנו בחשבון.
• ביקורת עצמית: חשוב לבחון את הערכות הסבירות שלנו באופן ביקורתי ולשאול את עצמנו האם אנו נוטים להסתמך יותר מדי על זיכרוננו.

יעניין אותך לקרוא:    העקרונות לקבלת החלטות נכונה ע"פ ריי דליו

הטיית הימנעות מאובדן

הטיית הימנעות מאובדן (Loss aversion bias) היא נטייה נפוצה להרגיש כאב רגשי חזק יותר בעת אובדן מאשר הנאה מרווח באותו גודל. כתוצאה מכך, אנו נוטים להימנע מסיכונים, גם אם הסיכוי להרוויח גבוה יותר מהסיכוי להפסיד.

מדוע היא מתרחשת?

• התיאוריה האבולוציונית: ייתכן שהטיה זו נובעת מהצורך האבולוציוני של בני אדם לשרוד. אובדן משאבים חיוניים, כגון מזון או מחסה, יכול להיות קטלני, ולכן אנו נוטים להימנע מסיכונים שעלולים להוביל לאובדן כזה.
• הטיה פסיכולוגית: אנו נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לדברים שאנו כבר מחזיקים בהם, ולכן אנו נוטים להרגיש כאב גדול יותר בעת אובדן מאשר הנאה מרווח באותו גודל.
• מסגרת ההתייחסות: אנו נוטים להעריך רווחים והפסדים בהתייחס לנקודת התחלה ספציפית. כתוצאה מכך, אנו נוטים להרגיש כאב גדול יותר בעת אובדן של סכום כסף שהרוויחנו קשה, מאשר אובדן של סכום זהה שלא היה ברשותנו מלכתחילה.

דוגמאות

• אדם שמוכן לשלם יותר כדי להימנע מקנס, גם אם הסיכוי לקבל את הקנס נמוך.
• משקיע שמוכן להשקיע את כספו באפיקים סולידיים עם תשואה נמוכה, כדי להימנע מלהפסיד כסף.
• אדם שמסרב לקחת סיכונים בעבודה, גם אם הסיכוי להתקדם ולהרוויח יותר כסף גבוה.

כיצד להפחית את הפגיעות

• מודעות: הצעד הראשון להפחתת הפגיעות להטיה לאובדן הוא להיות מודעים לקיומה. כאשר אנו מודעים להטיה, אנו יכולים להיות זהירים יותר ולהימנע מקבלת החלטות פזיזות.
• השוואה לרווחים: חשוב להשוות את הסיכון הפוטנציאלי לאובדן לרווח הפוטנציאלי, ולשקול את הסיכוי להצלחת כל אחת מהאפשרויות.
• מסגרת התייחסות רחבה: חשוב להעריך רווחים והפסדים במסגרת התייחסות רחבה יותר, תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים.
• התייעצות עם מומחים: התייעצות עם יועצים ומומחים פיננסיים או מקצוענים אחרים עשויה לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות יותר ולשקול את כל האפשרויות הזמינות.
• הימנעות מלחץ: לחץ עשוי להוביל אותנו לקבל החלטות פזיזות ולהימנע מסיכונים באופן מוגזם. חשוב לקחת את הזמן הדרוש ולשקול את כל האפשרויות בנחת.

להורדה חינם, החוברת: המדריך הקצר להתייעלות אישית

הטיית יחסיות

הטיית יחסיות (Relative bias) היא נטייה נפוצה להעריך דברים בהתייחס לדברים אחרים, ולא באופן עצמאי. כתוצאה מכך, אנו נוטים לקבל החלטות מבוססות על השוואות, גם אם ההשוואות אינן רלוונטיות או מדויקות.

מדוע היא מתרחשת?

• הצורך האנושי בהשוואה: אנו נוטים להשוות את עצמנו לאחרים ואת הרכוש שלנו לרכוש של אחרים, כדי לקבל תחושה של ערך ומיקום חברתי.
• הטיה קוגניטיבית: אנו נוטים לחשוב בצורה קוגניטיבית על ידי השוואות, ולכן קל לנו יותר להעריך דברים בהתייחס לדברים אחרים מאשר באופן עצמאי.
• מסגרת התייחסות: אנו נוטים להעריך דברים בהתייחס למסגרת ההתייחסות שלנו, שהיא מושפעת מהחוויות והאמונות שלנו.

דוגמאות

• קניית מוצר: כאשר אנו קונים מוצר, אנו נוטים להשוות אותו למוצרים אחרים באותה קטגוריה, תוך התעלמות מהצרכים וההעדפות האישיות שלנו.
• משא ומתן: במשא ומתן, הצעת הפתיחה של הצד השני עשויה להשפיע משמעותית על ההערכה שלנו ועל נכונותנו להתפשר.
• הערכה עצמית: אנו נוטים להעריך את עצמנו בהתייחס לאחרים, תוך התעלמות מהחוזקות והחולשות הייחודיות שלנו.

כיצד להפחית את הפגיעות

• מודעות: הצעד הראשון להפחתת הפגיעות להטיה יחסית הוא להיות מודעים לקיומה. כאשר אנו מודעים להטיה, אנו יכולים להיות זהירים יותר ולהימנע מקבלת החלטות מבוססות על השוואות לא רלוונטיות.
• התמקדות בערכים אישיים: חשוב להתמקד בערכים האישיים שלנו ובצרכים שלנו, ולא בהשוואות לאחרים.
• הרחבת מסגרת ההתייחסות: חשוב להרחיב את מסגרת ההתייחסות שלנו ולשקול גורמים נוספים, כגון איכות המוצר או השירות, לפני קבלת החלטה.
• התייעצות עם אחרים: התייעצות עם אנשים שאנו סומכים עליהם עשויה לעזור לנו לקבל נקודת מבט רחבה יותר ולשקול גורמים שלא לקחנו בחשבון.
• הימנעות מלחץ: לחץ עשוי להוביל אותנו לקבל החלטות פזיזות ומבוססות על השוואות לא מדויקות. חשוב לקחת את הזמן הדרוש ולשקול את כל האפשרויות בנחת.

יעניין אותך לקרוא:    לשגשג בעולם האקראי כשמחפשים וודאות

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע עדכני

לאימייל: לחצו כאן

 

צרו קשר!

לשליחת Whatsapp בקליק   לחצו כאן

 

צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות ללא עלות: אימייל

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג ואימון ליזמים, בעלי עסקים

ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360 

 

עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram  לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/