ספר: מצעד האיוולת של ברברה טוכמן - לזהות ולעצור הרס עצמי


"כשהעובדות מסרבות להתאים לתיאוריה, יש לשנות את התיאוריה" - ברברה טוכמן


הרס עצמי זו תופעה שקוראת, לפרטים לארגונים ולמדינות. חשוב לדעת לזהות בזמן איוולת שמובילה לכך ולדעת איך לפעול כדי לעצור ולמנוע את ההשלכות השליליות.


לזהות ולמנוע איוולת

 "מצעד האיוולת", ספרה הנודע של ההיסטוריונית ברברה טוכמן, מאיר באור ביקורתי תופעה מטרידה ונפוצה בהיסטוריה האנושית: נטייתם של ממשלות, ארגונים ומנהיגים לפעול באופן עקבי נגד האינטרסים של עצמם. טוכמן מגדירה "איוולת" כהתמדה במדיניות הרסנית למרות קיומן של עדויות ברורות לכישלונה ואלטרנטיבות זמינות. באמצעות ניתוח מקרי בוחן היסטוריים, הספר חושף כיצד גורמים כמו יוקרה, אידיאולוגיה נוקשה, וקיבעון מחשבתי מובילים לקבלת החלטות הרות אסון.

הבנת מנגנוני ה"איוולת" כפי שמתוארים בספר היא קריטית גם בימינו, שכן תופעה זו ממשיכה להופיע בפעולותיהן של ממשלות והנהלות ברחבי העולם. היכולת לזהות סימני אזהרה מוקדמים ל"איוולת" - כגון התעלמות מביקורת, חוסר גמישות, והתעלמות מנתונים - היא חיונית למניעת השלכותיה ההרסניות. אזרחים, בעלי מניות, ומקבלי החלטות נושאים באחריות משותפת לפעול באופן אקטיבי כדי לזהות, לחשוף, ולמנוע המשך של מדיניות "איוולת". רק באמצעות ערנות מתמדת, ביקורת בונה, ונכונות לשינוי ניתן לצמצם את הסיכון להחלטות הרות אסון ולקדם התנהלות רציונלית ואחראית יותר בספירה הציבורית והעסקית.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: הסיבוב הרביעי - ניל האו ו-ויליאם שטראוס


מצעד האיוולת

"מצעד האיוולת" הוא ספר היסטוריה מפורסם שנכתב על ידי ההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן. הספר פורסם לראשונה בשנת 1984 ועוסק בתופעה של קבלת החלטות שגויות בהיסטוריה.

הספר מתמקד במספר מקרי בוחן היסטוריים בהם מנהיגים ומקבלי החלטות פעלו בניגוד לאינטרסים שלהם עצמם ושל ארצותיהם. טוכמן מנתחת כיצד שיקולים כמו יוקרה, אמונות מוטעות, ואידיאולוגיה הובילו להחלטות הרסניות.

כמה מהנושאים המרכזיים בספר כוללים:

  1. מלחמת טרויה
  2. התנהלות האפיפיורות לפני הרפורמציה הפרוטסטנטית
  3. התנהלות בריטניה מול המושבות האמריקאיות לפני מלחמת העצמאות
  4. מעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם

הספר זכה לשבחים רבים על הניתוח החד והמעמיק של טוכמן, וכן על סגנון הכתיבה הקולח והמעניין שלה. הוא נחשב לאחד מספרי ההיסטוריה הפופולריים החשובים של המאה ה-20.

המסר המרכזי של הספר הוא שמנהיגים ומדינות נוטים לעתים לפעול בניגוד לאינטרסים שלהם עצמם, ושחשוב ללמוד מטעויות העבר כדי למנוע את הישנותן בעתיד.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: הנסיך הקטן - אנטואן דה סנט אכזופרי


מהי איוולת

על פי ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת", ההגדרה של איוולת היא:

"פעולה של ממשלה או מדינה נגד האינטרסים של עצמה"

טוכמן מרחיבה על הגדרה זו ומציינת מספר מאפיינים חשובים של איוולת:

  1. המדיניות נתפסת כמזיקה כבר בזמן שהיא מתרחשת, לא רק בדיעבד.
  2. קיימת חלופה הגיונית וזמינה בזמן קבלת ההחלטות.
  3. המדיניות אינה תוצאה של החלטה של אדם בודד, אלא של קבוצה או ממשל שלם.
  4. המדיניות נמשכת מעבר לכהונתו של מנהיג אחד או דור פוליטי אחד.

טוכמן מדגישה שאיוולת היא שונה מטעות רגילה או שיפוט לקוי. לדעתה, איוולת היא התמדה במדיניות שגויה למרות שיש ראיות ברורות לכך שהיא מזיקה ושקיימות אלטרנטיבות טובות יותר.

חשוב לציין שהגדרה זו מתמקדת בעיקר בהחלטות פוליטיות וממשלתיות, אך ניתן להרחיב אותה גם לתחומים אחרים של קבלת החלטות במיוחד בעולם העסקי.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: חמש הטבעות - מיאמוטו מוסאשי


דוגמאות לאיוולת

ברברה טוכמן מציגה בספרה מספר דוגמאות היסטוריות לאיוולת. בכל המקרים הללו, טוכמן מדגישה שהיו אזהרות ברורות, אלטרנטיבות זמינות, והחלטות שנמשכו לאורך זמן ועל ידי מספר מקבלי החלטות - כל המאפיינים של "איוולת".

הנה כמה מהדוגמאות המרכזיות ומדוע הן נחשבות לאיוולת:

1. מלחמת טרויה:

   - הטרויאנים החליטו להכניס את הסוס העץ לעירם.

   - למרות אזהרות ברורות וחשד סביר, הם פעלו נגד האינטרס שלהם להגן על העיר.

2. התנהלות האפיפיורות לפני הרפורמציה:

   - האפיפיורים המשיכו בשחיתות ובמכירת משרות כנסייתיות.

   - התעלמו מסימני אזהרה ברורים לחוסר שביעות רצון, מה שהוביל לרפורמציה והחליש את הכנסייה הקתולית.

3. התנהלות בריטניה מול המושבות האמריקאיות:

   - הטלת מיסים ומגבלות על המושבות ללא ייצוג פוליטי.

   - התעלמו מדרישות סבירות של המתיישבים, מה שהוביל למרד ולאובדן המושבות.

4. מעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם:

   - המשך המעורבות הצבאית למרות סימנים ברורים לכישלון.

   - התעקשות על מדיניות כושלת שגרמה לאובדן חיים רב ונזק פוליטי, למרות עדויות ברורות לחוסר התוחלת של המלחמה.

5. המרד הגדול ולאחריו מרד בר כוכבא, של היהודים נגד הרומאים:

   - ההחלטה למרוד באימפריה הרומית העצומה, בשיא כוחה.

   - חוסר הערכה מציאותית של יחסי הכוחות, מה שהוביל לחורבן בית המקדש השני ולגלות של 2,000 שנה.

6. התנהלות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה:

   - החלטת גרמניה על לוחמת צוללות בלתי מוגבלת, כולל נגד ארה"ב והסחר האירופאי עימה.

   - פעולה זו גרמה לכניסת ארה"ב למלחמה נגד גרמניה, מה שהכריע את המלחמה לרעתה.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: הפסיכולוגיה של הכסף - מורגן האוסל


הגורמים לאיוולת

ברברה טוכמן מזהה מספר גורמים עיקריים להופעת איוולת בקבלת החלטות ממשלתיות ומדיניות. היא מדגישה שלרוב, איוולת נובעת משילוב של מספר גורמים אלה, ולא מגורם בודד. היא גם מציינת שמודעות לגורמים אלה יכולה לסייע במניעת איוולת בקבלת החלטות עתידית.

הנה הגורמים המרכזיים:

  1. יוקרה ושמירה על מעמד:
    • מנהיגים נוטים להימנע מלהודות בטעויות כדי לשמור על תדמיתם.
    • חשש מאובדן כבוד או סמכות מוביל להתעקשות על מדיניות כושלת.
  2. אידיאולוגיה נוקשה:
    • דבקות בתפיסות עולם קבועות מראש, גם כשהן מתנגשות עם המציאות.
    • קושי להתאים מדיניות לנסיבות משתנות בגלל מחויבות אידיאולוגית.
  3. טירוף השלטון:
    • תחושת כוח מופרזת המובילה להערכת יתר של יכולות.
    • ניתוק ממציאות היומיום וצרכי האזרחים.
  4. קיבעון מחשבתי:
    • נטייה להתמקד בפתרון אחד ולהתעלם מאלטרנטיבות.
    • קושי לשנות כיוון פעולה לאחר שהושקעו משאבים רבים.
  5. פחד משינוי:
    • חשש מהלא נודע מוביל להיצמדות למדיניות מוכרת, גם אם היא כושלת.
    • העדפת הסטטוס קוו על פני רפורמות נחוצות.
  6. אינטרסים אישיים:
    • מנהיגים עשויים לפעול לטובת האינטרסים האישיים שלהם על חשבון טובת המדינה.
    • לחץ מקבוצות אינטרס יכול להשפיע על קבלת החלטות לא רציונלית.
  7. חוסר מידע או מידע מוטעה:
    • קבלת החלטות על בסיס מידע חלקי או שגוי.
    • התעלמות ממקורות מידע מהימנים שמציגים תמונה שונה.
  8. לחץ זמן ונסיבות:
    • קבלת החלטות פזיזות תחת לחץ, ללא שיקול דעת מספק.
    • קושי לשנות כיוון כשהנסיבות משתנות במהירות.
  9. חשיבה קבוצתית:
    • לחץ חברתי בקבוצות מקבלי החלטות להסכים עם הקונצנזוס.
    • דיכוי דעות מנוגדות או ביקורתיות.
  10. הערכת חסר של האויב או היריב:
    • זלזול ביכולות או בנחישות של הצד השני.
    • הערכה מוטעית של תגובות אפשריות למדיניות מסוימת.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: מנהל הדקה האחת


איוולת בעולם העסקי

התפיסה של "איוולת" כפי שמתארת טוכמן ניתנת להרחבה גם לעולם העסקי. הנה כמה דוגמאות בולטות ל"פעולה של הנהלה או חברה נגד האינטרסים של עצמה" בעולם העסקי:

  1. קודאק והצילום הדיגיטלי:
    • התעלמות מהמעבר לצילום דיגיטלי למרות שקודאק עצמה פיתחה את הטכנולוגיה.
    • קיבעון על המודל העסקי הישן של פילם, מה שהוביל לקריסת החברה.
  2. Nokia והסמארטפונים:
    • דחיית הצורך במעבר למערכות הפעלה מתקדמות לסמארטפונים.
    • אובדן שליטה בשוק הסלולר למרות עמדת מובילות קודמת.
  3. Blockbuster ו-Netflix:
    • סירוב לרכוש את Netflix ודחיית המעבר לסטרימינג.
    • התעקשות על מודל השכרת סרטים פיזית, מה שהוביל לפשיטת רגל.
  4. General Motors לפני 2009:
    • המשך ייצור רכבים גדולים וזוללי דלק למרות שינויים בטעמי הצרכנים ומחירי הדלק.
    • התעלמות מתמורות בשוק, מה שהוביל למשבר כלכלי חמור בחברה.
  5. Xerox ומחשב ה-PC:
    • פיתוח טכנולוגיות מהפכניות כמו ממשק משתמש גרפי ועכבר, אך כישלון במסחור שלהן.
    • חוסר הבנה של הפוטנציאל העסקי, מה שאפשר לחברות אחרות להפוך למובילות שוק.
  6. Toys "R" Us והמסחר המקוון:
    • איחור משמעותי באימוץ אסטרטגיית מסחר אלקטרוני.
    • התעלמות מהשינוי בהרגלי הצרכנים, מה שהוביל לקריסת הרשת.
  7. BlackBerry והאייפון:
    • זלזול בפוטנציאל של מסכי מגע ואפליקציות.
    • דבקות במקלדת פיזית ובמיקוד עסקי, מה שהוביל לאובדן נתח שוק משמעותי.
  8. Borders Books ואמזון:
    • מיקור חוץ של המכירות המקוונות לאמזון במקום פיתוח פלטפורמה עצמאית.
    • חוסר הבנה של חשיבות המסחר המקוון, מה שהוביל לפשיטת רגל.

בכל המקרים הללו, ניתן לזהות מאפיינים דומים לאלו שטוכמן מתארת: התעלמות מסימני אזהרה, קיבעון על מודלים ישנים, וכישלון בהסתגלות לשינויים בשוק. חברות אלו פעלו נגד האינטרסים שלהן עצמן, למרות שהיו להן הזדמנויות והתראות מוקדמות לשנות כיוון.


להורדה חינם של חוברת העבודה:
 
הגדר את הלקוח האידאלי שלך למיקוד שיווקי אסטרטגי


זיהוי איוולת בזמן

זיהוי "איוולת" בזמן אמת יכול להיות מאתגר, אך ישנם מספר סימנים שעשויים להצביע על כך שממשלה או הנהלה מתנהלת באופן זה. הנה כמה מהסימנים המרכזיים:

  1. התעלמות מביקורת:
    • דחייה שיטתית של דעות מנוגדות או ביקורת בונה.
    • הימנעות מדיון פתוח בבעיות או אתגרים.
  2. הצדקה מתמדת:
    • נטייה להצדיק כל החלטה, גם כשהתוצאות שליליות.
    • שימוש בתירוצים במקום לקיחת אחריות.
  3. חוסר גמישות:
    • אי-נכונות לשנות כיוון גם כשיש ראיות ברורות לכישלון.
    • דבקות בתוכניות ארוכות טווח ללא התאמה לנסיבות משתנות.
  4. התעלמות מנתונים:
    • דחיית מחקרים או נתונים שמנוגדים למדיניות הנוכחית.
    • העדפת "תחושות בטן" על פני ניתוח מבוסס עובדות.
  5. חוסר שקיפות:
    • הסתרת מידע מהציבור או מבעלי העניין.
    • קושי בהשגת מידע על תהליכי קבלת החלטות.
  6. פער בין הצהרות למציאות:
    • הבטחות חוזרות ונשנות ללא יישום בפועל.
    • סתירות בולטות בין הרטוריקה לבין הפעולות בשטח.
  7. התעלמות מסימני אזהרה:
    • זלזול באינדיקטורים שליליים כמו ירידה ברווחים או באמון הציבור.
    • המשך "עסקים כרגיל" למרות משברים מתגברים.
  8. מיקוד יתר בטווח הקצר:
    • קבלת החלטות לטווח קצר על חשבון יציבות ארוכת טווח.
    • העדפת "פתרונות קסם" מהירים על פני פתרונות מורכבים אך יסודיים.
  9. חוסר למידה מטעויות:
    • חזרה על טעויות דומות לאורך זמן.
    • אי-יישום לקחים ממשברים קודמים.
  10. יחס לא פרופורציונלי למשאבים:
    • השקעת משאבים מופרזת בפרויקטים כושלים.
    • חוסר איזון בהקצאת תקציבים ומשאבים אנושיים.
  11. תרבות ארגונית בעייתית:
    • דיכוי יוזמה וחדשנות מצד עובדים או אזרחים.
    • עידוד "חשיבה קבוצתית" והסכמה אוטומטית עם ההנהגה.
  12. התעלמות מקולות שטח:
    • ניתוק מהמציאות היומיומית של העובדים או האזרחים.
    • זלזול בדיווחים ובתובנות מהשטח.

זיהוי מספר סימנים כאלה יחד עשוי להצביע על התנהלות "איוולת" כפי שטוכמן מגדירה אותה. חשוב לציין שלעתים רק במבט לאחור ניתן לזהות את מלוא היקף ה"איוולת", אך ערנות לסימנים אלה יכולה לסייע בזיהוי מוקדם ובמניעת הסלמה.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: אנטי-שביר Antifragile של נאסים טאלב


הימנעות מאיוולת

כדי להימנע מ"איוולת", ממשלות והנהלות יכולות לנקוט במספר אסטרטגיות וגישות. יישום שיטתי של אסטרטגיות אלה יכול לסייע בצמצום הסיכון ל"איוולת" ארגונית או ממשלתית. חשוב לזכור שזהו תהליך מתמשך הדורש מחויבות ומאמץ מתמיד מצד ההנהגה והארגון כולו.

הנה כמה המלצות מרכזיות:

  1. טיפוח תרבות של פתיחות וביקורת בונה:
    • עידוד דיונים פתוחים ושקופים.
    • יצירת מנגנונים לקבלת משוב מעובדים ואזרחים.
  2. קבלת החלטות מבוססת נתונים:
    • הסתמכות על מחקר ונתונים אמפיריים.
    • שימוש במודלים של ניתוח סיכונים והערכת תרחישים.
  3. גמישות ונכונות לשינוי:
    • בחינה תקופתית של מדיניות ואסטרטגיות.
    • נכונות לשנות כיוון כשמתגלות ראיות חדשות.
  4. שקיפות ואחריותיות:
    • פרסום מידע רלוונטי לציבור או לבעלי העניין.
    • יצירת מנגנוני בקרה ופיקוח עצמאיים.
  5. טיפוח מגוון דעות:
    • גיוס אנשים עם רקע ונקודות מבט מגוונים.
    • עידוד חשיבה ביקורתית ו"עורך דין של השטן".
  6. למידה מטעויות:
    • ביצוע ניתוחי "פוסט מורטם" אחרי כישלונות.
    • יצירת מנגנונים ללמידה ארגונית מתמשכת.
  7. תכנון לטווח ארוך:
    • איזון בין צרכים מיידיים לבין יעדים ארוכי טווח.
    • פיתוח תוכניות אסטרטגיות עם נקודות בדיקה ועדכון.
  8. הקשבה ל"קולות מהשטח":
    • יצירת ערוצי תקשורת ישירים עם עובדים או אזרחים.
    • ביצוע סיורים וביקורים בשטח באופן קבוע.
  9. הערכה מחדש של הנחות יסוד:
    • בחינה תקופתית של הנחות העבודה הבסיסיות.
    • נכונות לאתגר פרדיגמות מקובלות.
  10. פיתוח מנהיגות אתית ואחראית:
    • הדגשת ערכים של יושרה ואחריות בקרב מנהלים ומנהיגים.
    • יצירת מערכות תגמול המעודדות התנהלות אתית.
  11. שימוש ביועצים חיצוניים:
    • הסתייעות במומחים חיצוניים לקבלת פרספקטיבה אובייקטיבית.
    • ביצוע ביקורות חיצוניות תקופתיות.
  12. תרגול תרחישים:
    • ביצוע סימולציות של מצבי משבר ותרחישים מאתגרים.
    • פיתוח תוכניות מגירה למגוון מצבים.
  13. טיפוח חדשנות:
    • עידוד יוזמות חדשות ורעיונות מקוריים.
    • יצירת מנגנונים לניסוי ובדיקה של רעיונות חדשים בסביבה מבוקרת.
  14. הגדרת מדדי הצלחה ברורים:
    • קביעת יעדים מדידים וברורים.
    • ביצוע הערכות תקופתיות של התקדמות לעבר היעדים.


יעניין אותך לקרוא:    This is Water אלה מים - מאת דיוויד פוסטר וואלאס


פעולות לעצירת איוולת מלמטה

כאשר אזרחים או בעלי מניות מזהים "איוולת" בהתנהלות הממשלה או ההנהלה, יש מספר דרכי פעולה אפקטיביות שהם יכולים לנקוט:

  1. העלאת מודעות:
    • שימוש ברשתות חברתיות ומדיה מסורתית להפצת מידע.
    • ארגון כנסים או וובינרים להסברת הבעיה.
  2. התארגנות בקבוצות:
    • יצירת קבוצות לחץ או ארגוני אזרחים.
    • גיוס תמיכה מבעלי עניין נוספים.
  3. פנייה ישירה למקבלי ההחלטות:
    • שליחת מכתבים או עצומות.
    • בקשת פגישות עם נציגי ציבור או חברי דירקטוריון.
  4. שימוש במנגנוני פיקוח קיימים:
    • פנייה למבקר המדינה או לרשויות פיקוח רלוונטיות.
    • הגשת תלונות לרגולטורים בתחום העסקי.
  5. פעילות משפטית:
    • הגשת עתירות לבג"ץ או תביעות ייצוגיות.
    • שימוש בחוק חופש המידע לקבלת נתונים רלוונטיים.
  6. הצבעה והשפעה דמוקרטית:
    • שימוש בכוח ההצבעה בבחירות או באסיפות בעלי מניות.
    • תמיכה במועמדים או דירקטורים המבטיחים רפורמה.
  7. לובי וקידום חקיקה:
    • עבודה עם מחוקקים לקידום חוקים שימנעו "איוולת".
    • הצעת תיקונים לתקנות או לחוקי החברות.
  8. שיתוף פעולה עם מומחים:
    • גיוס תמיכה מאקדמאים או מומחי תעשייה.
    • הזמנת דוחות מומחים עצמאיים.
  9. יצירת אלטרנטיבות:
    • הצעת תוכניות פעולה חלופיות מפורטות.
    • פיתוח מודלים עסקיים או מדיניות חלופית.
  10. שימוש בכוח הצרכני:
    • ארגון חרמות צרכנים או קמפיינים של "הצבעה עם הארנק".
    • תמיכה בחברות או מוצרים המציעים אלטרנטיבות טובות יותר.
  11. פנייה לתקשורת:
    • מתן ראיונות או כתיבת מאמרי דעה.
    • שיתוף פעולה עם עיתונאים חוקרים.
  12. שימוש בפלטפורמות דיגיטליות:
    • יצירת אתרי אינטרנט או אפליקציות לניטור ודיווח על "איוולת".
    • שימוש בקמפיינים ויראליים להעלאת מודעות.
  13. דרישה לשקיפות:
    • לחץ לפרסום דוחות מפורטים ונתונים רלוונטיים.
    • דרישה לקיום דיונים פומביים בנושאים קריטיים.
  14. יצירת פורומים לדיאלוג:
    • ארגון מפגשים בין אזרחים/בעלי מניות לבין מקבלי החלטות.
    • הקמת פלטפורמות אונליין לדיון ושיתוף רעיונות.
  15. שימוש במומחיות אישית:
    • הצעת שירותים מקצועיים או ייעוץ פרו-בונו.
    • שיתוף ניסיון אישי רלוונטי.

האפקטיביות של פעולות אלה עשויה להשתנות בהתאם להקשר הספציפי ולמערכת החוקים והנורמות הקיימות. לעתים, שילוב של מספר אסטרטגיות יכול להיות היעיל ביותר. בכל מקרה, פעולה עקבית ומתמשכת היא המפתח להשגת שינוי משמעותי.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: נקודת המפנה The Tipping Point של מלקום גלדוול


מדריך לזיהוי ומניעת "איוולת" ארגונית

שלב 1: זיהוי סימני אזהרה מוקדמים

1. לעקוב אחר דפוסי תקשורת:

   - האם יש ירידה בשקיפות?

   - האם ביקורת מדוכאת או נדחית באופן שיטתי?

2. בחן את תהליכי קבלת ההחלטות:

   - האם החלטות מתקבלות ללא דיון מעמיק?

   - האם יש נטייה להתעלם מנתונים או מחקרים?

3. לשים לב לתרבות הארגונית:

   - האם יש עלייה ב"חשיבה קבוצתית"?

   - האם יוזמה וחדשנות מדוכאות?

4. לבדוק את היחס לטעויות:

   - האם הארגון מתקשה להודות בטעויות?

   - האם יש חוסר נכונות ללמוד מכישלונות?

5. לעקוב אחר מדדי ביצוע:

   - האם יש ירידה עקבית בתוצאות?

   - האם מתעלמים ממדדים שליליים?

שלב 2: הערכת חומרת המצב

1. לצבור מידע:

   - אסוף נתונים ועדויות לתמיכה בממצאים.

   - תעד דוגמאות ספציפיות של התנהגות בעייתית.

2. לבצע ניתוח השוואתי:

   - השווה את המצב הנוכחי למצב בעבר.

   - בחן את הארגון אל מול מתחרים או תקני תעשייה.

3. הערך את ההשלכות הפוטנציאליות:

   - חזה את ההשפעות ארוכות הטווח של המצב הנוכחי.

   - זהה סיכונים אפשריים לארגון ולבעלי העניין.

שלב 3: גיבוש תוכנית פעולה

1. הגדר יעדים ברורים:

   - קבע מטרות מדידות לשיפור.

   - הגדר אבני דרך לטווח הקצר והארוך.

2. זהה בעלי ברית:

   - אתר אנשים בארגון שמודעים לבעיה ומוכנים לפעול.

   - גייס תמיכה מבעלי השפעה.

3. פתח אסטרטגיות תיקון:

   - תכנן שינויים בתהליכי קבלת החלטות.

   - הצע רפורמות בתרבות הארגונית.

4. הכן תוכנית תקשורת:

   - גבש מסרים ברורים ומשכנעים.

   - תכנן כיצד להציג את הבעיות והפתרונות לבעלי עניין שונים.

שלב 4: יישום השינויים

1. התחל בפיילוט:

   - יישם שינויים בקנה מידה קטן תחילה.

   - בחן את התוצאות ובצע התאמות לפי הצורך.

2. הטמע שקיפות:

   - הנהג מנגנונים לשיתוף מידע רחב יותר.

   - עודד דיאלוג פתוח ברחבי הארגון.

3. חזק מנגנוני בקרה:

   - הקם ועדות ביקורת עצמאיות.

   - הנהג מערכות לניטור וזיהוי בעיות מוקדם.

4. טפח תרבות של למידה:

   - עודד ניתוח ביקורתי של החלטות ותוצאות.

   - תגמל יוזמות לשיפור ולמידה ארגונית.

5. הכשר מנהיגים:

   - פתח תוכניות הכשרה למנהלים בנושא קבלת החלטות אתית.

   - עודד מנהיגות המבוססת על ערכים וראייה ארוכת טווח.

שלב 5: מעקב והערכה

1. קבע מדדי הצלחה:

   - הגדר KPIs ברורים לבחינת אפקטיביות השינויים.

   - בצע סקרים תקופתיים לבדיקת שביעות רצון ותפיסות.

2. לערוך בדיקות תקופתיות:

   - קיים ישיבות סטטוס קבועות לבחינת ההתקדמות.

   - בצע ביקורות חיצוניות לקבלת פרספקטיבה אובייקטיבית.

3. היה גמיש:

   - היה מוכן להתאים את התוכנית בהתאם לתוצאות ולנסיבות משתנות.

   - עודד משוב מתמיד מכל רמות הארגון.

4. לחגוג הצלחות:

   - הכר בהתקדמות ובהישגים, גם אם הם קטנים.

   - השתמש בהצלחות כדוגמאות ומודלים לחיקוי.

5. המשך להתפתח:

   - חפש באופן פעיל דרכים חדשות לשיפור.

   - הטמע את הלקחים בתהליכי העבודה הקבועים של הארגון.

באמצעות יישום שיטתי של מדריך זה, ארגונים יכולים לזהות סימני "איוולת" מוקדמים, לנקוט בפעולות מתקנות, ולפתח תרבות של למידה מתמדת ושיפור. זכרו, מניעת "איוולת" היא תהליך מתמשך הדורש ערנות, מחויבות ונכונות לשינוי.


יעניין אותך לקרוא:    ספר: השפעה - הפסיכולוגיה של השכנוע - רוברט צ'לדיני


מוכנים לעבוד על השבחת העסק והפיכתו לנכס?

מזהים צורך בשדרוג השגרות הניהוליות והכלים?

אוכל לסייע בזיהוי הפערים, הכנת תכנית עבודה ומעקב אחר ההתקדמות, עד להצלחה.

צרו קשר בהקדם!

 

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע עדכני

לאימייל: לחצו כאן

 

צרו קשר!

לשליחת Whatsapp בקליק   לחצו כאן

 

צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות ללא עלות: אימייל

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג ואימון ליזמים, בעלי עסקים

ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360 

 

עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram  לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/

 


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

12 דרכים לשיפור משמעת עצמית

חוזקות האופי שלנו ע"פ VIA

כללים לחיים ע"פ סטואיזם

7 מנהיגים מובילים מהתנ"ך ועצתם למנהלי עסקים

מודל מעגל הזהב - סיימון סינק "התחל עם הלמה"

ספר: כוח - 48 החוקים של רוברט גרין 1-24

מבחן אישיות פשוט ושימושי DISC

ניתוח אסטרטגי עם מודל 7-S של מקינזי

ברכות ראש השנה למנכ"ל - שנה טובה!

מהפכת הדפוס של גוטנברג ותובנות למהפכת המידע