היחלשות מדינות הלאום ומעבר לממשל עולמי תאגידי

"מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בורות היא כוח" - ג'ורג' אורוול

העולם מתערער, ממשבר הסאב-פריים, לקורונה, מלחמה באוקראינה, עליית הפופוליסטים, אובדן אמון במוסדות, גלי הגירה וה-7.10. הכל חלק מטרנד שמשנה את העולם המוכר.

העולם משתנה

במהלך המאות ה-19 וה-20, מדינות הלאום התגבשו והפכו לכוח הדומיננטי בעיצוב המפה הפוליטית העולמית. הן הציעו מסגרת יציבה לזהות קולקטיבית, פיתוח כלכלי, ביטחון ושגשוג.

אולם כיום, אנו עדים לתמורה משמעותית: מדינות הלאום, שהיו אבני היסוד של הסדר העולמי, מתחילות לאבד מכוחן ומהשפעתן. במקביל להיחלשות זו, נראה כי העולם נע בכיוון של התגבשות הדרגתית של ממשל עולמי עם ניחוח תאגידי, מעין "ארצות הברית של העולם". 

נבחן את התהליך המורכב הזה, את היחלשות מדינות הלאום לצד התהוות ממשל עולמי, וננסה להבין את משמעותו לעתידנו.

יעניין אותך לקרוא:    המברק הארוך של ג'ורג' קיינן ניתוח אסטרטגי מכונן

עליית מדינות הלאום: רקע היסטורי

בכדי להבין את תהליך היחלשותן העכשווי של מדינות הלאום, יש לחזור לרקע ההיסטורי של עלייתן ולבחון את הנסיבות שהביאו להתגבשותן כצורת הארגון הפוליטי הדומיננטית. מדינות הלאום, כפי שאנו מכירים אותן כיום, הן תופעה חדשה יחסית, אשר צמחה בעיקר במאות ה-19 וה-20. הן התגבשו כתגובה לשורה של צרכים היסטוריים, פוליטיים, כלכליים וחברתיים שהתעוררו באירופה ובעולם.

אחד הגורמים המרכזיים לעליית מדינות הלאום היה התפתחות הלאומיות. רעיונות הלאומיות, שהחלו להתפשט באירופה בעקבות המהפכה הצרפתית, הדגישו את חשיבות הזהות הלאומית המשותפת, השפה, התרבות וההיסטוריה. תחושת השייכות הלאומית הפכה לגורם מאחד ומגבש, אשר אפשר את יצירתן של קהילות פוליטיות גדולות ומלוכדות סביב רעיון הלאום.

במקביל, המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 יצרה צורך ביחידות פוליטיות גדולות ויציבות יותר. פיתוח התעשייה, המסחר והתשתיות דרש מסגרות מדיניות אשר יוכלו לספק יציבות כלכלית, אחידות חוקית ורגולטורית, וכן להבטיח את זרימת הסחורות וההון בין אזורים שונים. מדינות הלאום, עם שטחי הטריטוריה הנרחבים והמערכות המנהליות המפותחות שלהן, התאימו לדרישות אלו יותר מיחידות פוליטיות קטנות ומפוצלות.

בזמנו, מדינות הלאום הציעו שורה של יתרונות משמעותיים. 

הן סיפקו מסגרת ליציבות פוליטית וחברתית, אפשרו יצירת זהות משותפת וחיזקו את הלכידות החברתית. בנוסף, הן אפשרו פיתוח תשתיות בקנה מידה רחב, כמו רשתות תחבורה ותקשורת, וכן פיתוח מערכות רווחה וחינוך לטובת אזרחיהן. יתרונות אלו הפכו את מדינות הלאום למודל ארגון פוליטי מוצלח ומושך, אשר התפשט במהירות ברחבי העולם במאות ה-19 וה-20.

יעניין אותך לקרוא:    תרבות המערב - הכוח של רציונליות, חופש הפרט ושלטון חילוני

שקיעת מדינות הלאום: גורמים ותהליכים

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, לאחר תקופה ארוכה של פריחה והתבססות, החלו מדינות הלאום לגלות סימני שחיקה והיחלשות. דווקא בשיא כוחן, נראה כי הכוחות הגלובליים החלו לערער על מעמדן הבלעדי ולכרסם בסמכותן. שורה של גורמים ותהליכים שזורים זה בזה הובילו למגמה זו, וביניהם ניתן למנות את הגלובליזציה כתהליך מרכזי. הגלובליזציה, על גילוייה השונים, יצרה עולם מקושר ומשולב יותר, בו גבולות לאומיים הופכים לחדירים יותר ויותר.

אחד מביטויי הגלובליזציה הבולטים הוא עליית תאגידים רב-לאומיים. תאגידים אלו, הפועלים מעבר לגבולות מדיניים, צוברים כוח כלכלי ופוליטי עצום, ולעיתים אף עולה על כוחן של מדינות לאום קטנות ובינוניות. יכולתם להעביר הון, ייצור וידע בין מדינות בקלות יחסית, מקשה על מדינות לאום להסדיר את פעילותם ולגבות מהם מיסים, ובכך פוגעת בריבונותן הכלכלית.

במקביל, אנו עדים להתחזקות ארגונים בינלאומיים בזירה העולמית. ארגונים כמו האיחוד האירופי, האו"ם, ארגון הסחר העולמי ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, צוברים סמכויות ומשפיעים על מדיניותן של מדינות לאום. הם יוצרים מסגרות רגולטוריות בינלאומיות, פועלים לפתרון סכסוכים חוצי גבולות, ומקדמים שיתוף פעולה גלובלי בנושאים שונים. בכך, הם מסיטים סמכויות ממדינות הלאום לרמה הבינלאומית.

האינטרנט וזרימת המידע החוצה גבולות מהווים גורם נוסף בהיחלשות מדינות הלאום. יכולת התקשורת הגלובלית המהירה והזולה מערערת על שליטתן של מדינות במידע הזורם אל תוך ומחוץ לגבולותיהן. רעיונות, תרבויות ומידע עוברים בקלות בין מדינות, ומחלישים את כוחן של מדינות לאום לעצב את דעת הקהל ולשלוט בנרטיבים לאומיים.

גם גלובליזציה פיננסית משחקת תפקיד חשוב. תנועות הון בינלאומיות מהירות וספקולטיביות מגבירות את חוסר היציבות הכלכלית ומקשות על מדינות לאום לשלוט בכלכלתן. משברים פיננסיים מתפשטים במהירות בין מדינות, ומדגישים את חוסר היכולת של מדינות לאום לפתור בעיות גלובליות באופן עצמאי. בעיות כמו שינויי אקלים, מגיפות עולמיות, טרור בינלאומי והגירה המונית, דורשות פתרונות חוצי גבולות ושיתוף פעולה בינלאומי, מה שמחליש עוד יותר את מעמדן של מדינות הלאום כזירה הבלעדית לפתרון בעיות.

יעניין אותך לקרוא:    חופש (חירות) וחשיבותו ע"פ טימוטי סניידר

מגמות מעידות

כדי להמחיש את מגמת היחלשות מדינות הלאום והתחזקות הממשל העולמי, נסקור עשר אנקדוטות קונקרטיות המדגימות מגמות אלו בשטח. כל אחת מהדוגמאות הללו מייצגת תחום אחר בו ניכרת השחיקה בסמכותן הבלעדית של מדינות הלאום והתגברותם של שחקנים ומוסדות גלובליים.

1. עליית ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים (INGO):
   ארגונים כמו "רופאים ללא גבולות" ו"אמנסטי אינטרנשיונל" פועלים חוצי גבולות, לעיתים קרובות תוך התעלמות מגבולות מדיניים ובמידה רבה מחוץ לשליטת ממשלות. "רופאים ללא גבולות" מספק סיוע רפואי באזורי אסון וסכסוך ללא התחשבות בלאום או בפוליטיקה, ולעיתים בניגוד למדיניות ממשלות. "אמנסטי" מגן על זכויות אדם ברחבי העולם, תוך ביקורת על ממשלות וקריאה לשינוי מדיניות. כוחם הגדל של ארגונים אלו, הפועלים על בסיס ערכים אוניברסליים ובשיתוף פעולה בינלאומי, מעיד על צמיחת סמכות לא-מדינתית בזירה הגלובלית.

2. התחזקות תאגידי טכנולוגיה גלובליים:
   תאגידי ענק כמו גוגל, אפל, אמזון ומיקרוסופט חולשים על תחומי חיים רבים ברחבי העולם. פעילותם הכלכלית, התרבותית והמידענית חוצה גבולות מדיניים, ולעיתים קרובות הם פועלים ללא שליטה לאומית מלאה. לדוגמה, היכולת של גוגל לספק מידע ולעצב את זרימתו, או הכוח של פייסבוק (מטא) להשפיע על דעת קהל גלובלית, מעמידים בסימן שאלה את יכולתן של מדינות לאום לשלוט בזירת המידע והתקשורת בתחומן. תאגידים אלו קובעים סטנדרטים גלובליים, יוצרים תרבות דיגיטלית משותפת, ובכוחם הכלכלי והטכנולוגי הם מהווים שחקנים מרכזיים בזירה הבינלאומית, לעיתים מעל למדינות קטנות ובינוניות.
3. התפתחות בתי דין בינלאומיים:
   הקמתם של בתי דין בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ובית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מעידה על התפתחות של מערכת משפט גלובלית. בית הדין הפלילי הבינלאומי, למשל, הוקם כדי לשפוט יחידים בגין פשעי מלחמה, פשעי השמדה ופשעים נגד האנושות, גם אם מדינות הלאום שלהם אינן מסוגלות או אינן רוצות לעשות זאת. בית הדין הבינלאומי לצדק פוסק בסכסוכים בין מדינות. קיומם של מוסדות אלו, למרות מגבלותיהם, מסמן התקדמות לעבר מסגרת משפטית גלובלית החורגת מסמכותן הבלעדית של מדינות הלאום.
4. השפעת מוסדות פיננסיים גלובליים:
   מוסדות כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי מעניקים הלוואות וסיוע למדינות ברחבי העולם, אך לעיתים קרובות הם מתנים זאת ברפורמות כלכליות ופוליטיות. תנאים אלו יכולים להכתיב למדינות מדיניות כלכלית וחברתית, ולפגוע בריבונותן. במקרים של משבר כלכלי, מדינות לאום עשויות למצוא את עצמן תלויות בהחלטות ובתנאים של מוסדות אלו, המייצגים אינטרסים גלובליים רחבים יותר ולא רק את האינטרסים הלאומיים של מדינה בודדת.
5. הסכמים וחוזים בינלאומיים:
   מספרם והיקפם של הסכמים בינלאומיים גדל בהתמדה. הסכם פריז לשינוי אקלים, לדוגמה, מחייב כמעט את כל מדינות העולם לפעול לצמצום פליטות גזי חממה, ומוסר חלק מהשליטה הלאומית בנושא מדיניות אקלים למסגרת גלובלית. תקנות ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחייבות מדינות לשתף פעולה במאבק במגיפות ולפעול על פי הנחיות גלובליות בתחום בריאות הציבור. הסכמים אלו מעידים על הכרה בצורך בשיתוף פעולה גלובלי בנושאים חוצי גבולות, ובנכונות מסוימת של מדינות לאום לוותר על חלק מסמכותן לטובת מסגרת בינלאומית.
6. שרשראות אספקה גלובליות וכלכלות משולבות:
   ייצור מוצרים רבים נעשה כיום בשרשראות אספקה גלובליות, המשתרעות על פני מדינות רבות. כלכלות לאומיות משולבות זו בזו באופן עמוק, דרך סחר בינלאומי, השקעות זרות ותלות הדדית בשווקים גלובליים. שילוב זה מקשה על מדינות לאום לנתק את עצמן מהכלכלה העולמית או לנהל מדיניות כלכלית עצמאית לחלוטין. משברים כלכליים מתפשטים במהירות בין מדינות, ומדגישים את התלות ההדדית וחוסר היכולת של מדינות לאום לפעול כמערכות כלכליות סגורות ומבודדות.
7. הקלה על תנועה גלובלית של אנשים והגירה (יחסית לעבר):
    למרות מגבלות הגבולות הקיימות, תנועת אנשים בין מדינות נעשתה קלה יותר בהשוואה לעבר. תיירות בינלאומית, הגירה כלכלית, תנועת סטודנטים ונוודות דיגיטלית חוצות גבולות באופן נרחב יותר. האיחוד האירופי, לדוגמה, מאפשר תנועה חופשית של אזרחים בין מדינות חברות. מגמות אלו מעידות על חדירות גדולה יותר של גבולות לאומיים ועל התגברות תנועה גלובלית של בני אדם, המאתגרת את התפיסה של מדינות לאום כמרחבים סגורים ומבודדים.
8. תרבות אינטרנט גלובלית ורשתות חברתיות בינלאומיות:
   האינטרנט והרשתות החברתיות יצרו מרחב תרבותי גלובלי משותף. תרבות פופולרית, טרנדים אופנתיים, רעיונות פוליטיים ושיח ציבורי זורמים בין מדינות במהירות ובקלות. רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם מאפשרות תקשורת ואינטראקציה חוצת גבולות. תרבות האינטרנט הגלובלית מחלישה את ייחודן של תרבויות לאומיות ומייצרת זהות גלובלית משותפת, לפחות בקרב חלקים מהאוכלוסייה, במיוחד הצעירים.
9. ארגוני ספורט בינלאומיים:
   ארגוני ספורט בינלאומיים כמו פיפ"א (כדורגל) והוועד האולימפי הבינלאומי (משחקים אולימפיים) מאגדים תחתם מדינות מרחבי העולם, ומקיימים תחרויות בינלאומיות ענקיות בעלות פופולריות גלובלית. אירועים כמו גביע העולם בכדורגל והאולימפיאדה מעוררים רגשות לאומיים, אך במקביל הם גם מטפחים תחושת שייכות לקהילה גלובלית רחבה יותר. ארגונים אלו פועלים במידה רבה מחוץ לשליטה ישירה של ממשלות, ובעלי השפעה תרבותית וכלכלית עצומה בזירה הגלובלית.
10. גושי סחר אזוריים מתקדמים לקראת אינטגרציה עמוקה:
    האיחוד האירופי הוא הדוגמה הבולטת ביותר לגוש סחר אזורי שהתקדם לאינטגרציה עמוקה, עד כדי יצירת שוק משותף, מטבע משותף (ברוב המדינות), ומוסדות פוליטיים על-לאומיים. גם גושי סחר אחרים, כמו אסאיאן בדרום-מזרח אסיה והאיחוד האפריקאי באפריקה, נעים בכיוון של אינטגרציה אזורית, אם כי בקצב איטי יותר. גושים אלו מעבירים חלק מהסמכויות הלאומיות לרמה אזורית, בעיקר בתחום הכלכלי והרגולטורי, ובכך מחלישים את הריבונות המלאה של מדינות הלאום המשתתפות.

אנקדוטות אלו, המייצגות תחומים שונים, מצביעות על מגמה ברורה: מדינות הלאום אינן עוד השחקניות הבלעדיות בזירה העולמית. כוחות גלובליים שונים, ארגונים בינלאומיים, תאגידים רב-לאומיים, טכנולוגיות תקשורת גלובליות, ותנועות חברתיות חוצות גבולות, מצמצמים את סמכותן ומערערים על מעמדן המסורתי כמרכז הכוח העיקרי בעולם.

יעניין אותך לקרוא:    החזון האופטימי לישראל והמזרח התיכון

השפעת שינויים גלובליים: אקלים, דמוגרפיה וטכנולוגיה

שלושה כוחות גלובליים מרכזיים – שינויי אקלים, שינויים דמוגרפיים והתפתחויות טכנולוגיות – מאיצים ומעמיקים את מגמת היחלשות מדינות הלאום והתחזקות הממשל העולמי. כוחות אלו, הפועלים בו זמנית ובסינרגיה, מערערים על יכולתן של מדינות לאום להתמודד עם אתגרים מורכבים באופן עצמאי, ומדגישים את הצורך בשיתוף פעולה גלובלי ובמסגרות ניהול בינלאומיות.

שינויי האקלים הם אולי האיום הגלובלי המובהק ביותר.

• התחממות כדור הארץ, עליית מפלס הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים, ומשאבי טבע מתדלדלים, אינם מכירים בגבולות מדיניים. פתרון בעיית האקלים דורש שיתוף פעולה בינלאומי נרחב, החורג מיכולתה של כל מדינה לפעול לבדה.
• הסכמים בינלאומיים כמו הסכם פריז הם ניסיון ליצור מסגרת גלובלית לתיאום מאמצים, אך יישומם והאכיפה שלהם עדיין מהווים אתגר.
• משבר האקלים ממחיש את התלות ההדדית בין מדינות ואת הצורך במנגנוני ממשל גלובליים כדי להתמודד עם בעיות בקנה מידה עולמי.

שינויים דמוגרפיים עולמיים יוצרים גם הם לחץ על מדינות הלאום ומחזקים את הצורך בניהול בינלאומי.

• הגירה חוצת גבולות, בין אם ממניעים כלכליים, פוליטיים או סביבתיים, הפכה לתופעה גלובלית מרכזית. מדינות לאום מתקשות לנהל גלי הגירה באופן עצמאי, ונדרש שיתוף פעולה בינלאומי בנושא ניהול גבולות, זכויות פליטים, ושילוב מהגרים.
• הזדקנות אוכלוסיות במדינות רבות בעולם המערבי, מציבה אתגרים למערכות רווחה וביטוח לאומי, ודורשת פתרונות גלובליים לשוק עבודה עולמי.
• מגיפות גלובליות, כמו מגפת הקורונה, מדגימות באופן חד את חוסר האונים של מדינות לאום מול איומים בריאותיים חוצי גבולות, ואת הצורך בתיאום בינלאומי בתחום בריאות הציבור, מחקר רפואי, וחלוקת משאבים.

ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובמיוחד האינטרנט, בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה, יוצרות השפעות גלובליות עמוקות, המאתגרות את מסגרות הרגולציה הלאומיות ומעצימות שחקנים לא-מדינתיים.

• האינטרנט הפך למרחב גלובלי בו מידע, רעיונות, הון וסחורות זורמים ללא גבולות. מדינות לאום מתקשות להסדיר את פעילות האינטרנט בתחומן, לשלוט במידע ובפלטפורמות גלובליות, ולגבות מיסים מתאגידי ענק הפועלים בזירה הדיגיטלית.
• בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה מעלות שאלות אתיות, חברתיות וכלכליות בעלות השלכות גלובליות, הדורשות דיון ושיתוף פעולה בינלאומיים. בנוסף, טכנולוגיות אלו מעצימות תאגידים רב-לאומיים וארגונים לא-ממשלתיים, ומחלישות את כוחן היחסי של מדינות לאום.

שלושת כוחות גלובליים אלו, שינויי אקלים, שינויים דמוגרפיים והתפתחויות טכנולוגיות, אינם פוסחים על אף מדינה, ומשפיעים על כל העולם באופן עמוק ורוחבי. הם מדגישים את האופי הגלובלי של אתגרי העידן המודרני, ואת הצורך הדחוף במעבר למסגרות ניהול וממשל גלובליות, המסוגלות להתמודד עם אתגרים אלו ביעילות ובשיתוף פעולה בינלאומי.

יעניין אותך לקרוא:    14 המאפיינים של פאשיזם ע"פ אמברטו אקו

עליית הפופוליזם העולמי ודעיכת מדינת הלאום

בזירת הפוליטיקה העולמית של העשורים האחרונים, בולט טרנד משמעותי של עליית הפופוליזם. מפלגות ומנהיגים פופוליסטים, המכונים לעיתים "מנהיגים חזקים" ואוטוריטריים, צברו פופולריות והגיעו לעמדות כוח במדינות רבות ברחבי העולם – בארצות הברית, דרום אמריקה, מערב אירופה, מזרח אירופה, הודו, אסיה ואף בישראל. משותף למנהיגים אלו הוא מסר לאומני קיצוני, המתמקד לכאורה במאבק בהגירה, ב"אליטות" ובמוסדות ממשל "מסואבים". הם מבטיחים להחזיר את "השלטון לעם", להגן על הזהות הלאומית ולשקם את כוחה של מדינת הלאום.

תופעת הפופוליזם העולמי ניתנת להבנה כריאקציה ישירה למגמות הגלובליזציה והיחלשות מדינות הלאום שתיארנו במאמר זה. בפני רבים בעולם, תהליכים אלו נתפסים כמאיימים על הזהות הלאומית, על מקומות העבודה ועל המסורת. הפופוליזם מציע לכאורה אלטרנטיבה, חזרה ללאומיות חזקה, לסגירת גבולות, ולחיזוק הריבונות הלאומית. הוא פונה לרגשות של חוסר ביטחון, כעס ונוסטלגיה לעבר לאומי "מפואר", ומבטיח להשיב עטרה ליושנה.

אולם, פרדוקס מרכזי טמון בלב התופעה הפופוליסטית. למרות הרטוריקה הלאומנית וההבטחות לחיזוק מדינת הלאום, בפועל, הפופוליזם דווקא מחליש עוד יותר את מוסדות מדינת הלאום ומאיץ את דעיכתה. כיצד זה קורה?

ראשית, הפופוליזם מערער על מוסדות דמוקרטיים ועל שלטון החוק, שהם אבני יסוד של מדינת הלאום המודרנית. מנהיגים פופוליסטים נוטים לזלזל ברשויות המשפט, בתקשורת החופשית ובמוסדות ביקורת אחרים. הם מחלישים את איזוני הבלמים בין רשויות השלטון, ומקדמים שלטון ריכוזי וחזק יותר סביב דמות המנהיג. על ידי כך, הם פוגעים ביציבות המערכת הפוליטית ובאמון הציבור במוסדות המדינה.

שנית, הפופוליזם פוגע בשיתוף פעולה בינלאומי ובארגונים בינלאומיים, שהם כלים חיוניים להתמודדות עם אתגרים גלובליים בעולם מורכב ומקושר. מנהיגים פופוליסטים נוטים לנקוט בגישה בדלנית וחד-צדדית, לזלזל במוסדות בינלאומיים ולסגת מהסכמים בינלאומיים. מדיניות זו מחלישה את יכולת מדינות הלאום לפעול יחד מול אתגרים כמו שינויי אקלים, מגיפות גלובליות ומשברים כלכליים, ובכך פוגעת ביעילותן ובמעמדן בזירה העולמית.

שלישית, הפופוליזם מפלג ומקטב את החברה הלאומית. הרטוריקה הלאומנית, המתמקדת בהדרה של "זרים" ו"אחרים", מחריפה את השסעים החברתיים ומחלישה את הלכידות הלאומית. פוליטיקה של זהויות, המאפיינת את הפופוליזם, מקשה על יצירת מכנה משותף לאומי רחב, ומערערת את הבסיס הרעיוני של מדינת הלאום כמסגרת מאחדת.

בסופו של דבר, עליית הפופוליזם העולמי, למרות ניסיונותיה המוצהרים לחזק את מדינות הלאום, מהווה אבן דרך נוספת בדעיכתה. על ידי החלשת מוסדות דמוקרטיים, פגיעה בשיתוף פעולה בינלאומי וקיטוב חברתי, הפופוליזם מערער את יסודות מדינת הלאום המסורתית, ופותח את הדלת להשתלבותה במערכת ממשל גלובלי תאגידי. הוא מכין את הקרקע למעבר מסדר עולמי המבוסס על מדינות לאום ריבוניות, לסדר עולמי חדש המנוהל על ידי רשת של מוקדי כוח גלובליים, שבהם לתאגידים רב-לאומיים ולארגונים בינלאומיים תפקיד מרכזי יותר ממדינות לאום.

יעניין אותך לקרוא:    הליבה המוגנת - המתכון ליצירת אימפריה

העולם העתידי: ממשל גלובלי תאגידי

לאחר שנים של היחלשות מדינות הלאום והתחזקות כוחות גלובליים, העולם העתידי צפוי להיות מנוהל ומאורגן בצורה שונה מהותית מהמוכר לנו. תחת המודל המתגבש, מדינות הלאום המסורתיות מפנות את מקומן למערכת ממשל גלובלי בסגנון תאגידי. במקום מדינות ריבוניות המתחרות על כוח והשפעה, אנו צפויים לראות עולם המורכב ממוקדי שלטון טריטוריאלי מתחרים – ערים ענקיות וחלוקה למחוזות גלובליים, אזורים כלכליים משגשגים, ואזורי סחר מיוחדים, המתחרים ביניהם על תושבים, השקעות וחדשנות. מוקדים אלו יפעלו כמעין "תאגידים" פוליטיים, המספקים שירותים, תנאי חיים נוחים, וסביבה עסקית אטרקטיבית, במטרה למשוך אליהם אוכלוסייה ומשאבים.

בעולם זה, תנועה חופשית של בני אדם, משאבים, כסף ותקשורת תהיה נורמה. גבולות מדיניים יהפכו לחדירים יותר ויותר, ותנועה בין אזורים שונים תהיה קלה ונגישה. אנשים יוכלו לבחור לחיות ולעבוד במקומות המתאימים ביותר לצרכיהם, ללא מגבלות ביורוקרטיות או פוליטיות. משאבים והון יזרמו בחופשיות לאזורים הזקוקים להם ביותר, ותקשורת גלובלית תאפשר שיתוף פעולה וחילופי רעיונות בקנה מידה חסר תקדים.

במובן הזהות, זהות גלובלית ואזורית/מקומית צפויה לתפוס מקום מרכזי, בעוד שהזהות הלאומית תאבד מחשיבותה. אנשים יגדירו את עצמם יותר כ"אזרחי העולם" או כתושבי אזור מסוים, עיר מסוימת, ופחות כאזרחי מדינה לאום מסורתית. תרבויות מקומיות ואזוריות ישגשגו בתוך מרחב גלובלי פתוח ומקושר, ותיווצר זהות גלובלית משותפת המבוססת על ערכים אוניברסליים ועל תודעת שייכות למין האנושי כולו.

למערכת ממשל עולמית תאגידית זו צפויים להיות יתרונות וחסרונות.

מצד אחד, היא עשויה להיות יעילה יותר בניהול משאבים גלובליים, בפתרון בעיות חוצות גבולות, ובקידום חדשנות וצמיחה כלכלית. התחרות בין מוקדי שלטון טריטוריאליים עשויה להוביל לשיפור מתמיד בשירותים ובאיכות החיים.

מצד שני, קיים חשש מחוסר אחריות דמוקרטית של ממשל גלובלי תאגידי, שעלול להיות מרוחק מהאזרחים ופחות קשוב לצרכיהם. בנוסף, התחרות העזה בין מוקדים שונים עלולה להגביר את אי השוויון ולייצר פערים חברתיים וכלכליים גדולים.

יעניין אותך לקרוא:    שינויי אקלים, טכנולוגיות ודמוגרפיה קובעים את גורל העולם

המנגנון התאגידי בשלטון העולמי

השלטון העולמי המתפתח מתאפיין במבנה "תאגידי" מסיבה מהותית: הוא משקף מנגנון פעולה שדומה לתאגיד עסקי, אך משרת מטרות של שלטון וניהול גלובליים. בדומה לתאגיד, לממשל עולמי זה אין בעלות מרכזית יחידה, ואין לו קשר ישיר לרכוש או לאנשים מסוימים.

הוא פועל בראש ובראשונה כדי למקסם מטרות של ישות רעיונית, במקרה זה, לא רווח כספי כמו בתאגיד עסקי, אלא שגשוג כלכלי של התושבים ברחבי העולם, שיפור איכות חייהם, פיתוח הדור הצעיר ועידוד יצירת הזדמנויות והשקעות בכל האזורים.

יחידות השלטון הטריטוריאליות הבסיסיות הן תאגידים אזוריים, מחוזות וערים גדולות. בין תאגידים אזוריים אלו מתקיימת תנועה חופשית של אנשים, והם מתחרים זה בזה באופן מתמיד על משיכת תושבים, עסקים והשקעות. התחרות הזו יוצרת דינמיות ומניעה כל תאגיד אזורי ליצור את התנאים הטובים ביותר לשגשוג תושביו ולצמיחה כלכלית.

מעל התאגידים האזוריים פועל המבנה התאגידי העולמי.

תפקידו העיקרי של הממשל הגלובלי אינו התערבות ישירה בניהול מקומי, אלא יצירת מערכות ומנגנונים גלובליים חיוניים: שימור סחר חופשי בין האזורים השונים, הבטחת תנועה חלקה של כספים והשקעות ברחבי העולם, שמירה על ביטחון עולמי ויציבות, וקידום שלום בין האזורים המתחרים. הממשל העולמי מהווה מסגרת יציבה ותשתית משותפת, שמאפשרת לתאגידים האזוריים להתחרות ולשתף פעולה במסגרת גלובלית אחת, למען רווחת כלל האנושות.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: סוף העולם הוא רק ההתחלה - פיטר זייהן

תהליך המעבר ממדינות לאום לממשל גלובאלי תאגידי

המעבר מאוסף של מדינות לאום לממשל גלובאלי תאגידי אינו מתרחש בן לילה, אלא כרוך בתהליך מורכב וממושך, הכולל מספר שלבים. להלן שבעה שלבים מרכזיים המתארים את דעיכת מדינות הלאום ועליית הממשל הגלובלי התאגידי:

שלב 1: גלובליזציה ראשונית ושחיקת גבולות לאומיים
תחילת התהליך מתאפיינת בהתגברות הגלובליזציה הכלכלית, התרבותית והטכנולוגית. גבולות לאומיים הופכים חדירים יותר ויותר, זרימת הסחורות, ההון והמידע חוצה גבולות בקלות. מדינות לאום מתחילות לאבד שליטה על כלכלתן ועל זרימת המידע בתחומן.

שלב 2: עליית תאגידים רב-לאומיים ומוסדות גלובאליים
תאגידים רב-לאומיים צוברים כוח כלכלי ופוליטי עצום, הפועלים מעבר לגבולות מדיניים ולעיתים קרובות מעל למדינות קטנות ובינוניות. במקביל, ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, ארגון הסחר העולמי ומוסדות פיננסיים גלובאליים מתחזקים ומשפיעים על מדיניותן של מדינות לאום, תוך יצירת מסגרות רגולטוריות גלובליות.

שלב 3: משברים כלכליים וחוסר יציבות לאומית
משברים כלכליים גלובליים חוזרים ונשנים חושפים את חולשתן של מדינות לאום בניהול כלכלתן באופן עצמאי. משברים פיננסיים מתפשטים במהירות בין מדינות, ומדגישים את התלות ההדדית וחוסר היכולת של מדינות לאום לפתור בעיות כלכליות גלובליות לבד. משברים אלו גורמים לחוסר יציבות פוליטית וחברתית בתוך מדינות לאום רבות.

שלב 4: התדרדרות בביטחון האישי וקונפליקטים חוצי גבולות
איומים ביטחוניים חדשים, כמו טרור בינלאומי, פשע מאורגן גלובלי ומגיפות עולמיות, חוצים גבולות ואינם ניתנים לטיפול על ידי מדינות לאום לבדן. קונפליקטים צבאיים מקומיים עלולים להסלים במהירות לקונפליקטים אזוריים וגלובליים בשל קישורים גלובליים ותחרות על משאבים מתדלדלים. תחושת חוסר ביטחון אישי מתגברת בקרב אזרחים רבים.

שלב 5: שחיקת הלגיטימציה של מדינות הלאום ועליית הפופוליזם
חוסר היכולת של מדינות לאום לפתור בעיות גלובליות ולספק ביטחון לאזרחיהן גורם לשחיקת הלגיטימציה שלהן. אמון הציבור במוסדות המדינה יורד, ואזרחים פונים למנהיגים פופוליסטיים המבטיחים פתרונות פשוטים ומהירים, תוך החלשת מוסדות דמוקרטיים ושיתוף פעולה בינלאומי.

שלב 6: התגבשות מבני ממשל גלובאלי תאגידי
 ככל שמדינות לאום נחלשות, מופיעים מבני ממשל גלובאליים לא פורמליים, המובלים על ידי תאגידים רב-לאומיים, ארגונים בינלאומיים וגושי סחר אזוריים. מוקדי כוח אלו מתחילים לנהל משאבים גלובליים, לקבוע סטנדרטים רגולטוריים גלובליים ולפתור בעיות חוצות גבולות, לעיתים ללא תיאום או הסכמה של מדינות לאום. תקופה זו עשויה להיות מאופיינת באי יציבות ומאבקי כוח בין מוקדים גלובליים שונים.

שלב 7: התבססות מערכת תאגידית עולמית יציבה
בסופו של דבר, המערכת הגלובאלית החדשה מתייצבת. מוסדות ממשל גלובאליים תאגידיים הופכים לפורמליים ומבוססים, עם חלוקת תפקידים ברורה יחסית בין מוקדי כוח שונים. נוצר סדר עולמי חדש, המאופיין בממשל גלובאלי תאגידי יציב, אם כי לא בהכרח דמוקרטי או שוויוני, עם מערכת חוקים גלובלית, מנגנוני אכיפה ומוסדות לפתרון סכסוכים. מדינות לאום משתלבות במערכת זו כמרכיבים אזוריים או מקומיים, מאבדות את ריבונותן המלאה, אך זוכות ליציבות וביטחון תחת המערכת הגלובלית החדשה.

תהליך המעבר ממדינות לאום לממשל גלובאלי תאגידי הוא תהליך מורכב וארוך טווח, הכרוך במשברים, קונפליקטים ושינויים חברתיים עמוקים. אך המגמות העולמיות מצביעות על כך שהעולם נע בכיוון זה, והבנת תהליך זה חיונית להתמודדות עם אתגרי העתיד.

יעניין אותך לקרוא:    ריי דליו - הסדר העולמי משתנה והעקרונות לפעולה

מבט לעתיד

בחננו את התהליך המרתק והמורכב של היחלשות מדינות הלאום, מודל הארגון הפוליטי הדומיננטי במשך מאות שנים, ובמקביל, את התגבשותו ההדרגתית של ממשל עולמי. ראינו כי שורה של גורמים שזורים זה בזה – גלובליזציה, עליית תאגידים רב-לאומיים, התפתחויות טכנולוגיות ובעיקר אתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים ושינויים דמוגרפיים – מערערים על סמכותן של מדינות לאום ומחייבים שיתוף פעולה בינלאומי בקנה מידה חסר תקדים.

העולם העתידי, כפי שמסתמן, יהיה שונה מהותית מהסדר העולמי המוכר לנו. הוא יתאפיין בממשל גלובלי בסגנון תאגידי, בו מוקדי שלטון טריטוריאליים מתחרים זה בזה, גבולות מדיניים הופכים לחדירים, ותנועה חופשית של אנשים ומשאבים היא הנורמה. הזהות הלאומית המסורתית תפנה מקום לזהות גלובלית ואזורית/מקומית.

כדי להמחיש את השינוי המהותי באורחות החיים בעולם פוסט-לאומי זה, נדמיין משפחה ממוצעת בשנת 2050.

משפחת כהן, בוחרת לגור בעיר גלובלית משגשגת באזור דרום-מזרח אסיה, המציעה איכות חיים גבוהה, מערכת חינוך מתקדמת, וסביבה עסקית דינמית. הם בוחרים את מקום מגוריהם על בסיס שיקולים של הזדמנויות כלכליות, איכות חיים וסביבה תרבותית עשירה, ולא מתוך מחויבות לאומית או גבולות מדיניים מסורתיים.

את החיבורים שהם צריכים לפולחן דתי, קהילת אנשים דומים ותרבות הם משלימים דרך רשתות גלובליות הנתמכות ע"י בינה מלאכותית ומטה-וורס עשיר של מציאות דיגיטלית מדומה.

ילדיהם גדלים כ"אזרחי העולם", דוברים מספר שפות, ומחוברים לתרבויות שונות דרך האינטרנט והרשתות החברתיות הגלובליות. הם רואים עולם שלם של הזדמנויות פתוח בפניהם, ללא מגבלות של גבולות או זהויות לאומיות נוקשות.

תפיסת עולמם גלובלית וקוסמופוליטית, הם מודעים לאתגרים הגלובליים המשותפים למין האנושי, כמו שינויי אקלים ואי שוויון, ורואים בשיתוף פעולה גלובלי את המפתח לפתרונם.

העולם הפוסט-לאומי עבורם אינו איום אלא הזדמנות לצמיחה, חדשנות וחיים משגשגים במרחב גלובלי פתוח ומקושר.

יעניין אותך לקרוא:    Coup D'etat על השתלטויות עוינות בפוליטיקה ועסקים

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע עדכני

לאימייל: לחצו כאן

 

צרו קשר!

לשליחת Whatsapp בקליק   לחצו כאן

 

צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות ללא עלות: אימייל

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג ואימון ליזמים, בעלי עסקים

ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360 

 

עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram  לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/