סטף ורטהיימר עקרונות עשייתו


"מספר 1 צריך להיות עסוק בלהגן על עצמו, מספר 2 נלחם על מקומו. על כן נסו להיות מספר 2" - סטף ורטהיימר


מעטים תרמו לתעשייה, חברה והתיישבות במדינת ישראל כמו סטף ורטהיימר. נלמד על פועלו ועקרונות עשייתו.


סטף ורטהיימר

סטף ורטהיימר (1926–2025) היה תעשיין, פילנתרופ, יזם ופוליטיקאי ישראלי, שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות בתעשייה הישראלית. הוא נולד בקיפנהיים, גרמניה, ועלה לישראל עם משפחתו ב-1937. במהלך חייו פעל רבות בתחומי התעשייה, החינוך והפוליטיקה, וזכה להכרה רחבה על תרומתו לחברה ולמדינה.

קריירה עסקית

  • בשנת 1952 הקים בחצר ביתו בנהריה בית מלאכה קטן לייצור סכינים וכלי חיתוך למתכת. מפעל זה התפתח ל"ישקר", חברה בינלאומית מצליחה לייצור כלי חיתוך לעיבוד שבבי.
  • בשנת 2006 מכר 80% ממניות "ישקר" לחברת ברקשייר האת'וויי של וורן באפט תמורת 4 מיליארד דולר. יתרת המניות נמכרה ב-2011 תמורת 2 מיליארד דולר נוספים.
  • הקים את "טכנולוגיית להבים" לאחר מלחמת ששת הימים, כדי לייצר להבים למנועי סילון ולסייע למאמץ הביטחוני של ישראל.

תרומה לחינוך ולחברה

  • יזם את מודל "גני התעשייה", הכולל מפעלי תעשייה, חממות טכנולוגיות ומוזיאונים, תוך דגש על דו-קיום בין יהודים לערבים.
  • הקים רשת בתי ספר מקצועיים ותמך בחינוך טכנולוגי מתוך אמונה בחיבור בין לימודים לשוק העבודה.
  • ייסד את כפר ורדים בגליל ואת אזור התעשייה תפן.

פעילות פוליטית

  • כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת ד"ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי) בשנות ה-70 המאוחרות.

פרסים ואותות הוקרה

  • זכה בפרס ישראל בשנת 1991 על תרומתו לחברה ולמדינה.
  • קיבל פרסים נוספים כמו עיטור נשיא המדינה (2014), פרס העסקים למען שלום באוסלו (2010), וצלב ההצטיינות הפדרלי בגרמניה (2012).

סטף ורטהיימר נפטר ב-26 במרץ 2025 בגיל 98, והשאיר אחריו מורשת עשירה של יזמות, חדשנות והשקעה בקידום החברה הישראלית.


יעניין אותך לקרוא:    פרנס הארצות - מודל למנהיגות יהודית


רקע אישי

סטף ורטהיימר נולד ב-1926 בקיפנהיים שבגרמניה, למשפחה יהודית מבוססת. ילדותו המוקדמת הייתה שלווה יחסית, אך עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, חווה את הגזענות והאנטישמיות מקרוב. ב-1937, בגיל 11, עלתה משפחתו לארץ ישראל, מהלך שהציל את חייהם אך גם דרש הסתגלות מהירה לסביבה חדשה ולשפה זרה.

בישראל, התיישבה המשפחה בנהריה, עיר שהייתה אז בחיתוליה. סטף הצעיר נאלץ להתמודד עם אתגרי הקליטה, כולל לימוד השפה העברית ומציאת מקומו בחברה החדשה. למרות הקשיים, הוא הצטיין בלימודיו בבית הספר החקלאי בנהלל, שם רכש ידע מעשי וטכני שישרת אותו בהמשך דרכו.

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948, התגייס ורטהיימר לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה. במהלך המלחמה, הוא השתתף במבצעים שונים ורכש ניסיון צבאי וארגוני משמעותי. חוויותיו במלחמה חיזקו את תחושת השייכות שלו למדינה הצעירה ואת רצונו לתרום לביטחונה ולפיתוחה.

לאחר שחרורו מהצבא, פנה ורטהיימר ללימודים אקדמיים בטכניון בחיפה, שם למד הנדסת מכונות. השילוב בין הידע הטכני שרכש בבית הספר החקלאי, הניסיון הצבאי, והשכלתו האקדמית היווה בסיס איתן להמשך דרכו כיזם ותעשיין. תקופה זו עיצבה את אישיותו ואת תפיסת עולמו, והניחה את היסודות להצלחתו העתידית בתחומי התעשייה והיזמות.


יעניין אותך לקרוא:    דוד מלך ישראל - השראה לאבירים ומנהיגים


תרומה לתעשייה ויזמות

סטף ורטהיימר הקים את חברת "ישקר" בינואר 1952 בנהריה, ישראל. בניגוד למיתוס הנפוץ, החברה לא החלה בחניה, אלא במטבח ביתו של ורטהיימר. בתחילת דרכה, החברה הייתה עסק קטן של אדם אחד, כאשר ורטהיימר עבד לבדו בשנה הראשונה. בהדרגה, הוא הרחיב את העסק, שכר מכונות השחזה ולקח שני מתלמדים צעירים.

במהלך 25 השנים הראשונות, "ישקר" צמחה באיטיות. ורטהיימר נאלץ להתמודד עם אתגרים רבים, כולל קשיים בהשגת חומרי גלם וחסרונות טכניים. נקודת מפנה משמעותית הגיעה ב-1976 עם פיתוח כלי החיתוך, שנחשב למוצר החדשני הראשון של החברה. כלי זה הציע שיפור משמעותי על הכלים הקיימים, עם מנגנון החלפה קל ומהיר.

חזונו של ורטהיימר לתעשייה ישראלית מתקדמת התבטא בהתמקדות בחדשנות ובייצוא. הוא הבין את חשיבות ההתרחבות לשווקים בינלאומיים, והקים חברה קטנה בהולנד ב-1961 כדי ללמוד כיצד מתנהלים עסקים באירופה. בהמשך, "ישקר" הרחיבה את פעילותה לשווקים נוספים, בעיקר באמצעות ארגוני מכירות.

ורטהיימר יישם עקרונות של חדשנות ומצוינות בכל היבטי פעילות החברה. הוא הדגיש את חשיבות כוח העבודה המיומן והיציב, והשקיע בפיתוח יכולות הניהול של החברה. ורטהיימר עצמו השתתף בקורס ניהול בהרווארד לפני כ-30 שנה, ושלח גם את בנו ובתו ללמוד שם.

תחת הנהגתו של ורטהיימר, "ישקר" הפכה לחברה בינלאומית מובילה בתחומה. כיום, החברה פועלת ביותר מ-60 מדינות ונחשבת לאחת משתי החברות המובילות בעולם בתחום כלי החיתוך. ב-2006, 80% מהחברה נרכשו על ידי ברקשייר האת'וויי של וורן באפט תמורת 4 מיליארד דולר, ובשנת 2013 נרכשה יתרת המניות תמורת 2.05 מיליארד דולר נוספים.

חזונו של ורטהיימר לתעשייה ישראלית מתקדמת לא הסתכם רק ב"ישקר". הוא הקים שבעה פארקים תעשייתיים בישראל ובטורקיה, המבוססים על חמישה עקרונות: ייצוא, חינוך, דו-קיום, קהילה ותרבות. פארקים אלו נועדו לקדם יזמות תעשייתית בפריפריה ולתמוך בפיתוח כלכלי ואזורי בר-קיימא.


יעניין אותך לקרוא:    קריסת תקופת הברונזה, הולדת עם ישראל והתמודדות עם עולם משתנה


פעילות בתחום הביטחון

סטף ורטהיימר תרם תרומה מכרעת לתעשייה הביטחונית הישראלית, החל משלבי המאבק להקמת המדינה. כבר בשירותו בפלמ"ח, הוא פיתח נשק עבור ארגון ההגנה, כולל מרגמות מתקדמות. אחד מהישגיו הבולטים היה פיתוח מרגמת "אם 2", ששיפרה את הטווח מ-80 ל-400 מטר – פריצת דרך טקטית משמעותית באותה תקופה. בנוסף, השתתף בפיתוח תותח ללא רתע ומוקשים מגנטיים נגד ספינות בריטיות, תוך שימוש בידע הטכני שרכש בקורסי חבלה.

לאחר מלחמת ששת הימים, ניצב ורטהיימר בפני אתגר לאומי חדש: האמברגו הצרפתי על אספקת נשק לישראל. בתגובה, הקים ב-1968 את "טכנולוגיית להבים" בנהריה, שהחלה בייצור להבי קומפרסור למנועי סילון של מטוסי חיל האוויר. המפעל סיפק רכיבים קריטיים למנועי F-4 פנטום ו-Mirage, תוך פיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות שדרשו דיוק של מיקרון אחד. במשך עשורים, הפכה החברה לספקית בלעדית של להבים לחלק ממטוסי איירבאס ואמברייר, ותרמה לשימור עליונותו האווירית של חיל האוויר.

תפיסתו הביטחונית של ורטהיימר התבססה על שלושה עקרונות: עצמאות טכנולוגית, שילוב בין תעשייה לאקדמיה, וראיית התעשייה הביטחונית כשלדה כלכלית. הוא האמין כי "תעשייה חזקה היא כלי ביטחוני לא פחות מצבא", וכי פיתוח יכולות ייצור מקומיות מונעת תלות בגורמים זרים. גישה זו באה לידי ביטוי גם במיזוג "טכנולוגיית להבים" עם ענקית התעופה האמריקאית Pratt & Whitney ב-1995 – מהלך שאפשר גישה לטכנולוגיות מתקדמות תוך שמירה על ייצור ישראלי.

למרות סגירת המפעל בנהריה ב-2022 עקב מעבר לטכנולוגיית טורבינות חדשנית, מורשתו הביטחונית של ורטהיימר נותרה רלוונטית. הוא הוכיח כי חדשנות תעשייתית יכולה לתרום הן לביטחון הלאומי והן לצמיחה כלכלית, תוך יצירת אלפי מקומות עבודה בפריפריה.


יעניין אותך לקרוא:    חוק המלך בתורה - ציפייה ממנהיגות שרלוונטית עד ימינו


יישוב הגליל ופיתוח הפריפריה

סטף ורטהיימר ראה בפיתוח הפריפריה משימה לאומית חיונית. הוא האמין כי יצירת מקומות עבודה איכותיים באזורי הספר תוביל להתיישבות, צמיחה כלכלית וחיזוק ביטחוני של המדינה. חזונו התגשם בשני פרויקטים מרכזיים: הקמת כפר ורדים ואזור התעשייה תפן.

כפר ורדים, שהוקם ב-1984, תוכנן כיישוב קהילתי המשלב איכות חיים גבוהה עם קרבה למקומות תעסוקה. ורטהיימר השקיע בתכנון קפדני של היישוב, כולל תשתיות מתקדמות, מוסדות חינוך ותרבות, ושטחים ירוקים נרחבים. היישוב משך אליו אוכלוסייה איכותית, בעיקר משפחות צעירות ואנשי מקצוע, שתרמו לפיתוח האזור כולו.

במקביל, הקים ורטהיימר את אזור התעשייה תפן ב-1985, כמודל חדשני של "גן תעשייה". התפיסה שילבה מפעלי תעשייה מתקדמים, מרכזי מחקר ופיתוח, ומוסדות חינוך ותרבות. תפן הפך למוקד משיכה לחברות טכנולוגיה וייצור, ויצר אלפי מקומות עבודה איכותיים בגליל.

חזונו של ורטהיימר לפיתוח אזורי התבסס על מספר עקרונות:

  • יצירת סביבת עבודה איכותית ומושכת בפריפריה.
  • שילוב בין תעשייה, חינוך ותרבות.
  • טיפוח הון אנושי מקומי באמצעות הכשרות והשקעה בחינוך.
  • עידוד יזמות וחדשנות טכנולוגית.

השפעת פעילותו של ורטהיימר על הגליל והצפון הייתה מרחיקת לכת. מעבר ליצירת מקומות עבודה, הוא תרם לשינוי תדמיתי של האזור והפך אותו למוקד משיכה לאוכלוסייה חזקה. פעילותו עודדה השקעות נוספות בתשתיות ובפיתוח כלכלי, והובילה להקמת מוסדות חינוך ותרבות חדשים.

מודל "גני התעשייה" של ורטהיימר הורחב לאזורים נוספים בגליל ובנגב, ושימש השראה למיזמי פיתוח אזורי ברחבי הארץ. גישתו ההוליסטית, המשלבת תעסוקה, חינוך ואיכות חיים, הפכה לאבן דרך בתכנון אזורי בישראל ומודל לחיקוי בעולם.


יעניין אותך לקרוא:    ניהול ומנהיגות של חמישה ראשי ממשלה ישראלים


שיתוף פעולה בין יהודים לערבים

סטף ורטהיימר ראה בשיתוף פעולה בין יהודים וערבים מפתח לשגשוג כלכלי ולשלום אזורי. תפיסתו התבססה על האמונה כי תעסוקה משותפת ופיתוח כלכלי יכולים לגשר על פערים ולקדם דו-קיום.

במסגרת גני התעשייה שהקים, ורטהיימר יישם מדיניות של שילוב עובדים ערבים בתעשייה מתקדמת. הוא האמין כי "כשיעסקו יותר בתעשייה, ידברו פחות על דת". גני התעשייה שלו, כמו תפן, תל חי, עומר, דלתון, לבון ונצרת, נבנו על עקרונות של מצוינות, סביבת עבודה איכותית וקידום דו-קיום, כאשר רבים מהעובדים היו ערבים.

ורטהיימר קידם יוזמות לשיתוף פעולה בין העמים, כולל הקמת פארקים תעשייתיים משותפים. הוא ראה בהשקעה בפארקים אלו "השקעה בשלום" ו"השקעה בחיים נורמליים". בנוסף, הוא תמך בחינוך מקצועי לפלסטינים, מתוך אמונה שזה יתרום לקידום השלום.

פעילותו של ורטהיימר השפיעה משמעותית על היחסים בין יהודים לערבים בישראל. היא יצרה הזדמנויות תעסוקה משותפות, קידמה דיאלוג דרך עבודה משותפת, והדגימה את הפוטנציאל הכלכלי של שיתוף פעולה. מודל גני התעשייה שלו הפך לדוגמה לאינטגרציה תעסוקתית ולפיתוח אזורי משותף.

למרות שהאתגרים בין הקהילות נותרו, גישתו של ורטהיימר הציגה מודל מעשי לדו-קיום המבוסס על אינטרסים כלכליים משותפים ופיתוח הון אנושי. השפעתו ניכרת עד היום בתחום התעשייה והפיתוח האזורי בישראל.


יעניין אותך לקרוא:    חד גדיא - תובנות ללמידה, קריירה ועסקים


תרומה לחינוך ופיתוח הון אנושי

סטף ורטהיימר ראה בחינוך מקצועי מפתח לפיתוח הון אנושי ולחיזוק התעשייה הישראלית. פעילותו בתחום זה החלה ב-1964 עם הקמת בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה, שסיפק הכשרה מקצועית לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך הציבורית.

בתחילת שנות האלפיים, הקים מחדש את רשת "צור", שכללה שלושה תיכונים מקצועיים: צור ים בחיפה, צור ברק בג'וליס, וצור לבון ביישוב לבון. בנוסף, הקים את מכינת צור שלם, מכינה קדם-צבאית המשלבת שירות קרבי עם רכישת תעודת מקצוע בתחום העיבוד השבבי.

ורטהיימר האמין כי חינוך מקצועי איכותי הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ולצמצום פערים חברתיים. הוא העדיף את המונח "חינוך מקצועי" על פני "חינוך טכנולוגי", בדגש על הקניית מקצוע מעשי לתלמידים.

פעילותו השפיעה משמעותית על מערכת החינוך בישראל. באמצעות קרן סטף ורטהיימר, שהוקמה ב-2010, הוא קידם את החינוך הטכנולוגי ברחבי הארץ, הקים מגמות טכנולוגיות מתקדמות בבתי ספר, ופעל ליצירת קשרים בין מערכת החינוך לשוק העבודה.

ורטהיימר כיהן גם בתפקידים בכירים במוסדות חינוך, כולל יו"ר הוועד המנהל של בית הספר "בסמ"ת" שליד הטכניון וחבר בחבר המנהלים של הטכניון. פעילותו תרמה לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה ולהעלאת קרנו של החינוך המקצועי בישראל.


יעניין אותך לקרוא:    מגילת העצמאות - חזון משימה וערכים למיקוד והשגת יעדים


עקרונות חשיבה ופעולה של סטף ורטהיימר

סטף ורטהיימר פיתח שיטת חשיבה ופעולה אסטרטגית ייחודית, המבוססת על מספר עקרונות מרכזיים:

  1. חדשנות מתמדת:
    ורטהיימר האמין בחשיבות הפיתוח והחדשנות כמפתח להצלחה עסקית. הוא הדגיש את הצורך בהשקעה מתמדת במחקר ופיתוח ובשיפור מתמיד של מוצרים ותהליכים.
  2. מיקוד בייצוא:
    הוא ראה בייצוא מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית ולעסקים פרטיים. גישה זו באה לידי ביטוי בהקמת חברות בת בחו"ל ובפיתוח מוצרים לשוק הגלובלי.
  3. פיתוח הון אנושי:
    ורטהיימר השקיע רבות בהכשרה ובפיתוח עובדים, מתוך אמונה כי כוח אדם מיומן הוא המפתח להצלחה ארוכת טווח.
  4. שילוב תעשייה וחינוך:
    הוא יצר מודל ייחודי של "גני תעשייה" המשלבים מפעלים, מוסדות חינוך ומרכזי תרבות, מתוך תפיסה הוליסטית של פיתוח אזורי.
  5. אחריות חברתית:
    ורטהיימר ראה בעסקים כלי לקידום החברה והמדינה. הוא השקיע בפיתוח הפריפריה ובקידום דו-קיום בין יהודים וערבים.
  6. מצוינות וסטנדרטים גבוהים:
    הוא דרש מעצמו ומסביבתו רמה גבוהה של מקצועיות ודיוק, תוך הקפדה על איכות בכל תחום.
  7. חשיבה ארוכת טווח:
    ורטהיימר תכנן ופעל תמיד עם ראייה לעתיד, תוך השקעה בתשתיות ובפרויקטים ארוכי טווח.
  8. שילוב בין תעשייה לאקדמיה:
    הוא קידם שיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים לתעשייה, מתוך הבנה של חשיבות הקשר בין מחקר ליישום מעשי.

גישתו של ורטהיימר שילבה בין חשיבה עסקית מעשית לבין ראייה חברתית רחבה, תוך דגש על פיתוח בר-קיימא ותרומה לחברה ולמדינה.


יעניין אותך לקרוא:    חנוכה - מרד המכבים ותובנות למנהלי עסקים


יישום עקרונות סטף ורטהיימר

הצעות מעשיות ליישום:

  1. חדשנות מתמדת:
    הקצו זמן ומשאבים לפיתוח רעיונות חדשים. עודדו חשיבה יצירתית בקרב עובדים ושתפו פעולה עם מוסדות מחקר.
  2. מיקוד בייצוא:
    חקרו שווקים בינלאומיים ופתחו מוצרים ושירותים המותאמים לדרישות גלובליות. השקיעו בשיווק ובבניית קשרים עסקיים מעבר לים.
  3. פיתוח הון אנושי:
    השקיעו בהכשרות מקצועיות לעובדים. עודדו למידה מתמשכת ופיתוח מיומנויות חדשות.
  4. שילוב תעשייה וחינוך:
    צרו שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך מקומיים. הציעו תכניות התמחות ומנטורינג לסטודנטים.
  5. אחריות חברתית:
    פתחו תכניות התנדבות לעובדים. תרמו לקהילה המקומית ותמכו ביוזמות חברתיות.
  6. מצוינות וסטנדרטים גבוהים:
    הגדירו יעדי איכות ברורים. יישמו מערכות בקרת איכות קפדניות ועודדו תרבות של שיפור מתמיד.
  7. חשיבה ארוכת טווח:
    פתחו תכניות אסטרטגיות לטווח ארוך. השקיעו בתשתיות ובטכנולוגיות עתידיות.
  8. שילוב בין תעשייה לאקדמיה:
    יזמו פרויקטי מחקר משותפים עם אוניברסיטאות. השתתפו בכנסים אקדמיים ושתפו ידע עם חוקרים.

ליישום בחיי היומיום, אמצו גישה של למידה מתמדת והתפתחות אישית. השקיעו בהכשרות מקצועיות ובפיתוח מיומנויות חדשות. חשבו על דרכים לתרום לקהילה ולסביבה. בעסקים, התמקדו בחדשנות ובאיכות, תוך שמירה על ראייה ארוכת טווח. פתחו קשרים עם מוסדות חינוך ומחקר ועודדו שיתופי פעולה בין-תחומיים. זכרו תמיד את חשיבות ההון האנושי ופעלו לטיפוח ופיתוח העובדים


יעניין אותך לקרוא:    מהרצל לניצחון: תהליך הקמת המדינה ותובנות לניהול עסקים

 

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע עדכני

לאימייל: לחצו כאן

 

צרו קשר!

לשליחת Whatsapp בקליק   לחצו כאן

 

צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות ללא עלות: אימייל

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג ואימון ליזמים, בעלי עסקים

ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360 

 

עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram  לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חוזקות האופי שלנו ע"פ VIA

12 דרכים לשיפור משמעת עצמית

מודל מעגל הזהב - סיימון סינק "התחל עם הלמה"

ספר: כוח - 48 החוקים של רוברט גרין 1-24

ניתוח אסטרטגי עם מודל 7-S של מקינזי

סודות שפת גוף - מה לעשות עם הידיים?

אסטרטגיה עסקית קלאסית ע"פ מייקל פורטר

ניהול איכות מוחלט - אדוארדס דמינג ומהפכת ה TQM

תרשים גנט Gantt Chart המסלול לפרויקט מוצלח

מבחן אישיות פשוט ושימושי DISC