רשומות

האם אתם יודעים באיזה עסק אתם עובדים?

תמונה
  "השאלה 'מהו העסק שלנו' היא תמיד שאלה קשה, שניתן לענות עליה רק ​​לאחר חשיבה והעמקה מאומצת. התשובה הנכונה לא מובנת מאיליה" - פיטר דרוקר בשנה האחרונה, המציאות והאתגרים של הלקוחות של כולנו השתנו באופן דרמטי. רבים מאיתנו הרגשנו את ההשפעה של זה על העסק שלנו. מה שפעם נמכר בקלות, פתאום לא נמכר יותר, ולפעמים להיפך. ולעתים קרובות זה לא היה קשור למוצר אלא לשינוי הרבה יותר מהותי לעסק עצמו. זה קשור להבנה והגדרה עצמית ברורה של מהו העסק שבו אנחנו באמת נמצאים. באיזו תדירות אנו מקבלים את השאלה: "מה את/ה עושה?" ללא קשר לסיטואציה שבה זה מתרחש, תחשבו על מה שאתם עונים במקרים האלה. לעתים קרובות מדי אנחנו מגיבים ב"מה" (שאנחנו עושים), לא ב"למה" (ועבור מי ואיזו תוצאה אנחנו עושים את זה). אנו עונים בטייס אוטומטי, או כמו שאנחנו מצפים שיקראו את זה בכותרת של קורות חיים. ככה אנחנו מתוכנתים לענות. הפער הזה בתגובה חושף הזדמנות עצומה לשיווק ולמכירות, וגם למיתוג וליצירת קשרים בנטוורקינג. התשובה הנכונה היא הצעת ערך פשוטה אך משכנעת. השאלה, באיזה עסק אתה נמצא?, נראית כמו שא...

צ'ארלס דרווין התלבט אם להתחתן וביצע תרגיל בקבלת החלטות

תמונה
  "בורות היא מקור גדול יותר לביטחון עצמי אצל אנשים, מאשר ידע" - צ'ארלס דרווין ביולי 1838, צ'ארלס דרווין Charles Darwin היה בן עשרים ותשע.  זה היה זמן קצר לאחר שחזר ממסעו האגדי מסביב לגלובוס.  בעוד כמה חודשים הוא יכתוב את המתאר הראשון של רעיון "הברירה הטבעית" במחברותיו. 🐒 בתקופה הזו הוא גם שקל אם עדיף לו להתחתן או להישאר רווק. כדי לתמוך בניתוח השיקולים שבהתלבטות שלו, הוא הכין רשימת יתרונות וחסרונות בטבלה. 📃 הוא הפך שני עמודים במחברתו לעמודות. בראש עמודה אחת הוא כתב "לא להתחתן". ובראש השנייה, "להתחתן". (צילום הטבלה המקורית של דרווין בהמשך)  ניכר שזו הייתה החלטה בעלת חשיבות רבה עבור דרווין הצעיר. הוא יכול היה לבחור להתחתן או שהוא יכול היה לבחור להישאר רווק. לכן, עבור כל חלופה הוא מונה את ההשלכות האפשריות, על פי תפיסתו. דרווין היה צעיר וללא ניסיון והכרות מעמיקה עם חיי נישואין ומהתבוננות ברשימה, בכלל לא בטוח שהוא שקל את הדברים הנכונים ובמשקל הראוי. גם ניכר מהתבוננות ברשימה, שהוא שוקל את החסרונות והיתרונות של כל דרך פעולה בקפדנות מדעית שאופיי...

בהכי פשוט, הדרך לחיות במודעות Mindfulness

תמונה
הטרגדיה של החיים היא במה שמת בתוך אדם בזמן שהוא עדיין חי. מוות של רגש אמיתי, מוות של תגובה עם השראה, ושל המודעות שמאפשרת להרגיש את הכאב או את התהילה של אנשים אחרים בתוך עצמך" - נורמן קוזינס היכולת לבחור להיות ברגע נתון במודעות Mindfulness היא כוח-על! המשמעות של להיות במודעות היא להיות בשליטה עצמית על המחשבה של עצמנו, על הרגש ועל התגובה לאירועי החיים הבלתי צפויים ומטלטלים. בטוח שמעתם על מדיטציה, ואולי אפילו ניסיתם, וראיתם כמה זה קשה ומאתגר. יש אנשים שמקדישים חלק ניכר מהחיים שלהם לזה, כמו יובל נוח הררי, שעושה שעה מדיטציה בבוקר ושעה בערב. אני מכיר אנשים שעושים חצי שעה בבוקר ובערב, אבל אני יודע מניסיוני עצמי, שלהתמיד לטווח ארוך גם בעשר דקות ביום זה מאוד מאתגר. התאמנתי 15 שנה באומנויות לחימה, ומדיטציה הייתה תמיד חלק מהאימון, ועדיין אני לא טוען שזה קל לביצוע. מי תיאר לעצמו שכל כך קשה לשבת בלי לזוז ולעצום את העיניים. זה כמעט מגוחך, אבל זה הפך לעוד עניין שאנשים מתייאשים ממנו או חושבים שלא מתאים להם, ומפספסים את כל התועלת. יש הרבה תועלות לפיתוח היכולת להפעיל מודעות מתי שרוצים, והם כוללים, ...

הדרכים לאפשר לחוזקות שלך לפרוח

תמונה
"כשעוברים קשיים ומחליטים לא להיכנע להם, זה בונה חוזקה" - ארנולד שוורצנגר  למה להתרכז בשימוש בחוזקות? כי כשאנחנו פועלים עם ניצול החוזקות שלנו, קל לנו יותר להצליח. כיף לנו יותר לעבוד, ואנחנו מאוד נהנים מהנתינה לאחרים. אנשים לא שמים לב, שהמון פעמים אנחנו מוכנים לעשות דברים עבור אחרים בחינם. פשוט כי זה קל וכיף לנו. כשזה קורה, כנראה שאנחנו משתמשים בחוזקות שלנו. כל דבר שמכווץ ומכוון אותנו פנימה ומשאיר אותנו שם, באופן שמפחית את התרומה שלנו למען השגשוג של אחרים או למען הסביבה, אינו מנצל וכנראה מחליש את החוזקות שלנוואת ההשפעה שלנו. כשאני פוגש בעלי עסקים ומנהלים שמונעים מאגו, או שכל הזמן מרגישים במאבק מול אחרים והעולם, אני יודע שאם אצליח לקבל את הקשב שלהם ומספיק פתיחות, אפשר לעשות שינוי גדול. עבורם ועבור הדברים והאנשים היקרים להם. שימו לב! מנהיגות ועבודה שמבוססת על חוזקות הולכת לאיבוד כאשר היא מתרכזת ונמדדת על פי ההצלחה האישית שלך. יש לי חדשות בשבילך. העולם לא סובב סביבך. היקום לא שם עליך לב ולא יושפע מהקיום שלך. אז אם אתם מרגישים שאתם עובדים קשה, לא שמחים, לא מצליחים לשחרר ולתת לאחרים...